לב טהור לגמרי

ההיכרות האישית שלי עם יזהר שאבי קדמה להוצאת סינגל הבכורה שלו, "לב טהור". יזהר היה אחד המורים שלי לגיטרה, ובלי ספק האהוב והמעניין שבהם. לפני כמה שנים, מידי שבועיים אחר הצהריים, הייתי מגיע אל הסטודיו שלו ברחוב שבזי שבנחלאות. ככה בדיוק צריך להיראות סטודיו למוסיקה: שער חלוד מברזל, חצר שחרולים עלו בה ומרצפותיה משובשות, ואז הכניסה לסטודיו החמים והשקט. עודים, גיטרות חשמליות, אקוסטיות וקלאסיות תלויות על הקירות, דרבוקות, דאפים פרסיים ותופי מרים על מדפים, מכשירי הקלטה ורמקולים ישנים ואיכותיים מסתתרים בפינות, קלטות אין מספר וקלסרים עמוסי תווים מתקופת הלימודים של יזהר ב"רימון". ואת העיקר כמעט שכחתי: ספרי קודש על השולחן, צילום של שושלת יוחסין ותמונה בשחור לבן של סבו הפייטן של יזהר שאבי. בין לימוד בלוז לאקורדים מחומשים היינו מדברים על הלימודים בישיבה שלי, על החזרה בתשובה של יזהר, על הדברים החשובים באמת בחיים. בזבזנו הרבה זמן שהיה מיועד לנגינה, אבל למי אכפת, היה כיף.

ליזהר יש עיניים גלויות מאוד, ידיים גדולות שרצות במהירות על הגיטרה, וזקן שחור ארוך. כשהיה צעיר היה הגיטריסט של מאיר אריאל. אחר כך היה שותף להקמת הלהקה "קבוצה ריקה", עם טקסטים של גלעד מאירי ולחנים של יובל יבנה. להופעה הראשונה של הלהקה בתל אביב הגיעו נציגי חברות המוסיקה הגדולות בכדי להחתים את חברי הלהקה על חוזה. כשנה לאחר אלבום הבכורה שהפיקה NMC, הפסיקה הלהקה את פעילותה, ככל הנראה עקב חזרתו בתשובה של יזהר.

את החזרה שלו לעולם המוסיקה עשה יזהר לאט ובעדינות. במקביל לחזרה בתשובה התקרב לשורשיו המוסיקליים (בשושלת המשפחתית שלו, כאמור, יש פייטנים מזרחיים גדולים), למד נגינה בעוד אצל יאיר דלאל והפך לאחד מנגני העוד המוכשרים בארץ. הוא הקים את תזמורת "עומקא דליבא" המצוינת, וכעת מוציא את סינגל הבכורה מהדיסק הראשון שלו - "לב טהור".

מדובר ברצועה חמה, עוטפת, עשויה ומופקת היטב. קולו של יזהר פשוט, ישיר וטוב, לא מתיימר אל למעלה מיכולתו ולא מתקרב למנייריזם מקילומטר. פולק רוק כמו שצריך, עם ריפים עדינים שיושבים במקום וגרוב כובש אוזן של פסנתר - גיטרות - חצוצרות. יש מרווח נשימה, יש רגיעה, יש דופק נכון. אנחנו איתך, יזהר. כרגיל, חסרות היו לי המילים האישיות, והתלותיות בדוד המלך היא עדיין תלותיות מסוימת, על אף שיזהר יודע להדגיש בשירתו את המילים האישיות שאליהן הוא מתכוון באמת בשירו. ואף על פי כן, כמה כיף לשמוע את השיר הזה, וכמה שאני מתגעגע לימי הסטודיו בנחלאות.