• Shutterstock צילום: Shutterstock חדשות

    חזית אחידה של רבני הציונות הדתית: אין ללכת למצעד הגאווה

    רבנים מכל הקשת של הציונות הדתית, החל ברב ברוך אפרתי וכלה ברב יובל שרלו, מציגים באופן נדיר מציגים חזית אחידה נגד מצעד הגאווה. " אין ללכת לשום מצעד שיש בו מילת גאווה"

    חנן גרינווד, כיפה

    12/06/14 12:24

  • shutterstock צילום: shutterstock יהדות

    גאווה ותורה קדומה

    משה רט מודאג מהקולות במחנה הדתי הקוראים להענקת לגיטימציה הלכתית למשכב זכר וטוען כי הם חמורים מהגישה החילונית, שכן "הם קוראים להרוס את התורה ולרוקן אותה מתוכן"

    משה רט

    10/06/13 11:54

  • מצעד הגאווה

    אני יודעת שהדברים שאני הולכת לכתוב הולכים להראות קצת קשים אבל באמת שהגיע לי עד לכאן! בתור אחת בתהליכי קירוב לדת אני חייבת לומר שכל ההתנהלות הזו שלכם קצת מרתיעה אותי ומולידה אנטי שלא חשבתי שיגיע מהכיוון שלכם. על החרדים אני לא אדבר עכשיו כי הקו שלהם לאורך הזמן מאוד ברור, תקיף וחד משמעי ואיתם אני יודעת, אין לי כל כך מה לנסות להסביר,לדבר. אבל ממכם? מהציבור שמתיימר להניף את דגל 'פנים אל פנים'? שכנה שלי, ששייכת גם ל'קהילה' של הנטיות ההפוכות, כמו שאתם קוראים לזה סיפרה לי שמתי שזה היה נוח לכם, מתי שממש רציתם את הקול שלה בעניין של גוש קטיף ידעתם בעצמכם להגיע אליה, לעמוד בסבלנות, לדפוק חיוך.. פשוט לאכול אתכם. 'מה זאת אומרת?' אמרתם לה, 'ברור שאת מעניינת אותנו, חבל שלא התחלנו את זה קודם, זה לא אתם, זה אנחנו. היינו צריכים לשמוע יותר, להקשיב..' יודעים מה? היא כמעט וקנתה את זה. גם אני. אבל עכשיו, מתי ש ה י א רוצה להפגין על משהו שכואב לה,מציק לה, שהיא חושבת שהוא לא פייר, צודק ממש כמו ההרגשה שאתם הרגשתם וזה אפילו לא היה כל כך מזמן... אז היא חשבה שמילא, אתם לא אמורים לבוא למצעד בתור הצועדים כי בכל זאת, גם לכם יש את הקו שלכם, הדתי, אבל לפחות אל תהיו נגד, זה גם יראה על משהו. מה קרה? פתאום כבר לא איכפת לכם ממנה? קדושת ירושלים? זה לא קשור בכלל. על מה אתם מדברים? זה לא מדבר אליה, אליי, אלינו, כל המושגים האלה. ובכלל, כמה פעמים סגרתם לי ת'עיר בגלל ההפגנות שלכם בתקופה של גוש קטיף ולא אמרתי כלום. למה? כי ידעתי. ידעתי שזה כואב לכם, שמאוד בוער לכם להעביר מסר מסויים, אמירה חברתית ונראה לי שבדיוק בשביל זה נוצרה האפשרות במסגרת המדינה הדמקורטית שיצרנו כאן,להפגין, לתת פומבי לכאב שלכם, כחברה, ככלל. אבל לא יודעת, פתאום נראה לי שהשד הזה שלכם יצא מהבקבוק. לקחת את ערכי הסובלנות ולשחק בהם מתי שבא לכם, כשזה משרת את מטרתכם, כשזה מתאים לכם, בא לכם טוב ואז... פתאום מגיע מישהו אחר,והוקוס פוקס, אחד שתיים שלוש...אין כלום! לא סובלנות, לא הבנה לאחר. וזה כל כך חבל...כי באמת שהייתם יכולים לקנות את עולמכם במעשה אחד, בהצהרה אחת הרבה יותר מכל השעות האלה ששרפתם וניסיתים להגיע ללבבות שלנו. אז זה היה כל כך חשוב לכם, לערכים של

    חברים מקשיבים

    21/06/07 01:34