למה ה' עשה אותי נכה???

שלום לך!
אני לא בטוח שאני ראוי לענות לך על השאלה האדירה הזו, אני לעולם לא אוכל כנראה לחוות את מה שאת חווה כל יום ולעולם לא אגיע למדרגה הזו שלך... ממש קשה לי עם מה שאת כותבת, אני כל כך מרגיש את החוסר אונים הזה וחושב שאני יכול להבין- אבל בכלל לא בטוח...
הסיבה היחידה שבגללה אני כן חושב להתחיל לענות לך היא בגלל שגם לי היתה מגבלה מסוימת בחיים, מגבלה שמאוד עיכבה אותי מהרבה דברים ולא נתנה לי מנוח. אמנם המגבלה היא לא פיזית אבל הנפש היא גם רחבה מאוד... וכשמרגישים מוגבלים אין דבר קשה מזה, אז מרגישים הכי הרבה את היותנו "עפר ואפר" את היותנו "לא שווים", את אפסיותנו... במקום להיות בן אדם שופע שמחה, שופע עשייה- אנחנו מוגבלים, כן, ככה נולדנו- מה לעשות?
וכשהרגשתי כך זה היה נורא, התחושות שאת מתארת נגד הקב"ה הן ממש אותן תחושות- כעס, שנאה ו- עצבות בפנים...
אבל יש משהו מאוד חשוב שאמרתי לעצמי והצלחתי להוציא את עצמי מכל זה- "זה הניסיון שלי! ולכן זה מה שאני אתקן בעולם..."
למה אני מתכוין? – נכון, אנחנו לא באמת מבינים את הקב"ה. לא תמיד אנחנו יודעים מהי בדיוק כוונתו בכל דבר בעולם, בדרך כלל כשבאות צרות אנחנו שואלים על הקב"ה- "למה?" אבל הוא לא עונה... אנחנו לא יכולים לשמוע אותו כרגע...
אבל, כשהבנתי באיזשהו שלב שהקב"ה קצת הרבה הרבה הרבה יותר גדול ממני, אני בכלל ל א מבין אותו ואין לי סיכוי להבין אותו כי אני מוגבל- רק אז השתחררתי מכל הכעסים נגדו, רק אז התחלתי "להתיידד" איתו יותר ולהבין שאולי אם אלך בדרך שלו ואנסה להפיק את המיטב מתוך המצב שלי- אהיה גם עצמי יותר שמח... ואז אמרתי לעצמי שאם קשה לי כל כך ואני בכל זאת מתגבר ועושה דברים טובים ויוצא מהבועה שלי ומתחיל לעשות דברים חשובים בעולם- אז בדיוק הפוך יהיה! במקום שאני אהיה מוגבל אני נהפך להכי חופשי בעולם!
למה אני מתכוין? אמשול לך משל קטן כפי שהגדירו את זה גדולי החסידות: את יודעת יש מנגינות עם מלים ומנגינות בלי מלים- המנגינות עם המלים יכולות אמנם להיות מאוד קדושות, אבל המנגינות בלי המלים, ה"ניגונים", הן כבר ממש קדושות הרבה יותר, פשוט המלים קטנות לידן...
אותו דבר אצלנו. אם כל העולם משתמשים בכלים הבריאים שניתנו להם לעשות את כל מה שהם עושים ואז הם מצליחים לעשות דברים חשובים ועליונים- אז אנחנו, שנולדנו עם מוגבלות מסוימת או שגדלנו לתוכה- אם אנחנו נצליח לעשות דברים גדולים, עם כל המוגבלות, תחשבי כמה קדוש זה יכול להיות...
אני חושב עלייך, על מצבך, ואומר לעצמי שאמנם אני לא במדרגה שלך, אני לא במדרגה של הניסיון שנתן לך הקב"ה, אבל אם אני הייתי במצבך עם ההבנה שהזכרתי קודם הייתי מתחיל לעשות המון דברים חשובים...
את יודעת מה זה עושה בלב של אנשים שאין להם מוגבלות לראות אדם עם מוגבלות מחייך? את יודעת מה זה עושה בלב של בני אדם "רגילים" לראות אחת כמוך עוזרת להורים, שמחה, משפיעה אהבה, שרה, רוקדת, מנשקת ילדים חמודים? אם לא חשבת על זה עד היום אני רוצה לומר לך מה אני מרגיש כשאני רואה כזה דבר...
פשוט מאוד- הלב שלי נצבט... אני אומר לעצמי "מה אתה עושה? תראה בכמה שטויות אתה מתעסק, תראה בכמה דברים אתה מוצא פגמים, תראה כמה הצרות שלך קטנות ואתה עומד ומקטר- תראה אותה/ו איך שהם רוקדים ומצליחים לשמוח, מצליחים לשמח למרות המגבלה שלהם! " זה ממש מכניס אותי לפרופורציות...
את יודעת? עכשיו כשאני חושב על זה, זה ממש חסד שנתן לנו הקב"ה, לכל העולם, שנתן לנו גם אנשים מוגבלים בעולם. תחשבי מה זה אם כולם היו טובים, מוצלחים ובריאים- מה היה מעורר אותנו? מה היה גורם לנו לחשוב? מה היה גורם לנו להכנס לפרופורציות?.. כנראה שזה תפקיד מאוד חשוב וניסיון מאוד גדול לאדם המוגבל להיות כך ולשמוח ולעבוד את ה', זה כל כך גדול עד שאני לא יכול להבין את זה...
כנראה הקב"ה לא טועה.. כנראה שהוא יודע בדיוק מה הוא עושה...
את יודעת? בפעם הבאה שאת תצטרכי להתמודד עם המוגבלות שלך, בין אם זה כוס שאת לא יכולה להחזיק ובין אם זה בגד שלא תוכלי ללבוש לבד, בין אם זה ביום בו את צריכה לכתוב אבל לא יכולה כל כך ובין אם זה בלילה בו את שוכבת במיטה ורק דמעות צצות לך בעיניים- תנסי קצת לחשוב אחרת. תנסי לחשוב מה תעשי מחר שיכול לעשות לאנשים אחרים טוב על הלב, תגידי לעצמך שאולי בפעם הבאה במקום להתעצבן על המוגבלות, על כל המקרים האלה- תחייכי לסביבה, תגידי לעצמך בלב- "היי, מה אכפת לי? אז לא הצלחתי- זה אומר שאני חייבת להתעצבן? לא! להיפך! זה האתגר שלי! אני מחייכת, אני שמחה- מעכשיו כולם ייראו שאני אחרת! מעכשיו כולם ייראו שאני שמחה למרות הכל! אני אלמד את כולם מה זה להיות שמחים למרות הכול, אני אלמד את כולם כמה חשובה וכמה גדולה היא השמחה, אני אלמד את כולם כמה השמחה יכולה לנצח...גם אם קשה...גם כשקשה..."
לאט לאט, לאט לאט את תצליחי להחדיר את המחשבה הזו עמוק לחיים שלך. זה לא ייקח רגע אבל זה יהיה שווה הכול! יש לך בחירה כזו ענקית דוקא בגלל שהניסיון שלך כל כך קשה...
אתן לך עוד דוגמא קטנה: רב יוסף הגדול היה עיור, הוא לא ראה. כשהיו חכמים דנים על זמן הגאולה היו כמה חכמים גדולים מאוד שאמרו שכשיבוא זמן הגאולה הם לא יירצו להיות שם, הם ראו כמה קשה יהיה ואמרו שאם כך המצב- הם מעדיפים לא להיות בזמן הגאולה... רב יוסף שהיה עיור לא אמר כך, הוא אמר שהוא מוכן "לשבת בצל של הגללים של החמור של המשיח" הוא מוכן לשבת במקום הכי מאוס בעולם ובלבד שהוא יהיה בזמן הגאולה! את יודעת למה דוקא רב יוסף היה מוכן להיות כזה גיבור? כי הוא היה עיור... לפעמים הראיה הכי טובה שייכת דוקא לאנשים המוגבלים... (בשם הרב אלישע וישליצקי שליט"א)
בקיצור, אני חוזר אלייך. אמנם אין לי הרבה מלים לכתוב, אני לעולם לא אבין את מצבך עד הסוף אבל כנראה שלכן גם לעולם לא אוכל להבין את המדרגה הגבוהה שלך. אם תצליחי להוציא לפועל את המדרגה הזו, לעמוד נכון מול האתגר הגדול שיש לך- אין סוף לכמה טוב וקדושה את יכולה להוסיף בעולם ואז- אני הקטן אמנם אולי לא ארצה את ההתמודדות שלך אבל זה רק בגלל שאני קטן...שאני לא מבין...
שיהיה לך פסח כשר ושמח, שתזכי לצאת לחרות אמיתית ולעזור גם לאחרים לצאת לחירות אמיתית עוד השנה בע"ה...
כל טוב ובהצלחה גדולה,
אילן ilancohen9@walla.co.il

[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, שפתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!