בא לי להיות קיצוני, ולהסביר כאן מה הקשר בין כוחנות בקשר, לבין גל האלימות הרצחנית שגואה כאן, אבל אני לא אעשה את זה. אני מקווה שאת זה תבינו לבד. אני כן אגע הפעם בסוג של אינטראקציה שנתפסת כלגיטימית במערכות יחסים, אבל בעצם מייצרת כאן הרבה סיבוכים וסבל.
יש לי בת דודה הקרובה לליבי עד מאד, שגדלה ביקום סוציאליסטי מקביל ושונה מאד, מהתל-אביבי הקפיטליסט שאני (בעיניה בכל אופן). ה"פיד" שלה מלא בקריאות חריפות ולוחמניות כנגד הפטריארכיה (הדומיננטיות הגברית) השולטת בכיפה לדבריה. ואני כל הזמן שואל את עצמי – האם זה רק בכוון אחד? האם רק גברים שולטים ומדכאים נשים? האם אין כאן גם מציאות הפוכה?
בממלכת החי, ישנם יצורים פטריאכליים ויש מטריאכליים. היונקים ברובם מאופיינים בזכר דומיננטי. ואילו בעולם החרקים זה דווקא הפוך – יש מלכה בלי מלך. יש אמא אחת גדולה – מטריארכיה לתפארת. ומה איתנו בני האדם?
אז מבחינה ביולוגית, אנחנו יונקים בעלי דם חם, כך שאולי ברמה החייתית שלנו הטבע הוא פטריאכלי. אבל דבר מופלא הביאה איתה התבונה, וזה בחירה. חכמי ישראל לאורך הדורות (ביניהם המהר"ל מפראג), לימדו שהבחירה היא "צלם הא-להים" שניתן לאדם. יש לנו בחירה להתגבר ולהֵיטִיב את נתוני הפתיחה הטבעיים, ההִיסטוֹריים והתרבותיים שהתירו שליטה ודיכוי. או כמו שניסח שלמה המלך בחכמתו: "אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת לִבִּי לְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ" (קהלת ח ט).
לגופו של עניין – בזוגיות. שני אנשים מבוגרים בוחרים לחלוק את גורלם, נשמתם, נפשם וגופם זה עם זו לאורך ימים, ואף כורתים יחד ברית של נצח. זו זכות עצומה שהאישה או האיש שאיתי, הסכים לתת לי את כולו/ה, את הזכות להיות לצידו/ה לתמיד. קודם כל – תודה. אולם, הזכות הזו לא נתנה לי את הזכות לשלוט ולהפעיל כח, פיזי, נפשי, רגשי, או כל סוג של מניפולציה אחרת על בן/בת זוגי. החיים המשותפים מצריכים אינספור רגעים של תיווך ושיחה כדי שהקסם המופלא והא-להי הזה שנקרא "שכינה" יוכל לקרות בינינו.
הרי לא חשבתם שזה יבא בקלות.. אז בואו ניתן כמה דוגמאות להתנהגות כוחנית: לקבוע עובדות בלי לשוחח – זו כוחנות. לתת אולטימטום (או ש... או ש...) – זו כוחנות. מניפולציה רגשית – זו כוחנות. "לנדנד" – זו כוחנות. שתיקה רועמת – זו כוחנות. Passive Aggressive – זו כוחנות. ויש עוד הרבה גוונים לשימוש בכוח בזוגיות.
כולנו מצקצקים בלשון כאשר אנו קוראים בחדשות על רמות האלימות ההזויות. אבל בואו נביט שנייה פנימה. בְּדָקוּת – האם אני לא מתנהל באופן כוחני או אלים לפעמים? הפתרון לא נמצא ברמת הממשלה והכנסת, אלא ברמת הפרט, באווירה שאנחנו מייצרים בינינו, בבית, בקהילה (הקרובה והמורחבת – עד האנושות כולה).
כמורה ומרצה שפוגש תלמידים, אחד הדברים שיגרמו לי לעצור שיעור, זה שיח לא מכבד בכיתה. גם בבית – עם הילדים. גם בינינו - יסכה ויהונתן. כבוד לאדם האחר, לדעתו השונה, לאופן השונה בו הוא רואה ועושה את הדברים, גם אם זה ממש לא נח לי. גם אם זה סותר את אמונותיי העמוקות ביותר.
בואו ניתן לעצמנו, וזה לזה כבוד ושיח.
הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.
מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com