אזור הצפון הישן של תל אביב כשבמרכזו כיכר דיזנגוף המוכר, נחשב בימים עברו "אבי העורקים" של תל אביב. זה היה מתחם הבילויים והמגורים בו עברה שדרת המסחר התל אביבית המרכזית - רחוב דיזינגוף, או כפי שכונה  בזמנו, "השדרה החמישית של תל אביב" ובהמשך - ה"רחוב הראשי של ישראל".  רחוב דיזינגוף המרכזי אופיין באתרי בילוי, מסחר ותרבות צריכה חסרת מעצורים שחלק ממנה או כולה מתוארים במדויק בסרטי הקולנוע שיצאו בזמנו כ'אסקימו לימון' ו'דיזנגוף 99'.

הקפות שניות שמחת תורה כיכר רבין ת"א, 2019צילום: ראש יהודי

לפני 20 שנה נפל דבר בתל אביב. תנועת ראש יהודי שיזם והקים ישראל זעירא החליטה להעתיק את פעילותה הרוחנית בדיוק לשם - למעוז הצריכה והבוהמה התל אביבי. יזם ומקים העמותה, ישראל זעירא, מתאר איך הם התקבלו על-ידי האוכלוסייה החילונית המקומית.

"החברה התל אביבית היא מאד פלורליסטית ופתוחה, ובתור שכזו היא גם הצליחה לקבל ולהכיל אותנו באהבה. לפני כ-13 שנה עשינו צעד נוסף בהעמקת פעילותנו בזירה המקומית כשאל המקום הגיעו משפחות דתיות, מתוך מטרה שיפעלו לחיזוק היהדות. המשפחות התגוררו בשכנות עם האוכלוסייה החילונית המקומית והתקבלו על-ידם באהבה גדולה. הרבה מתושבי העיר ראו את הפעילות ככזו שמביאה להם ברכה. כך נמצא כי על אף התדמית המנוכרת של תל אביב, שורשיה, והתושבים הגרים בה, פתוחים ומאד ומחפשים את החיבור ליהדות". 

רוצים לחזק את פעילות 'ראש יהודי' בת"א? לפרטים ותרומה הקליקו כאן

לפני כשבועיים התעוררה תל אביב למחזה יוצא דופן. בתגובה להצהרת סגן ראש עיריית תל אביב על הדרת דוכני תפילין במקומות הסמוכים לבתי ספר, התעוררו יוזמות של תל אביבים שהחליטו להניח תפילין במפגין כאות הזדהות עם שומרי התורה והמצוות. לרשימה הארוכה והמסועפת של עשרות האנשים שהניחו תפילין הצטרפו בין היתר ידוענים מסורתיים וגם חילוניים כמו הזמר והיוצר ברי סחרוף, הזמר מיכה שיטרית, הפזמונאי יוסי גיספן, איש התקשורת יהודה שוחט, הזמר טל שגב, דידי הררי ועוד.

לתגובה זו יש קשר ישיר ועקיף לפעילות ארוכת הטווח שהטמיעה ברחוב תנועת ראש יהודי. התנועה שהוקמה ב-1995 מקדישה חלק ניכר מפעילותה להסברת הצורך בקירוב לבבות על פי משנת הרב קוק. התנועה פועלת ממרכז תל אביב (רחוב בוגרשוב ורחוב בר כוכבא) ומשרתת מאות צעירים וצעירות במטרה לקרבם ליהדות באמצעות מגוון פעילויות תורניות. תמהיל פעילויות העמותה כולל שיעורי תורה, ליווי זוגות, קבלות שבת חגיגיות, ימי עיון, סמינרים, טיולים ואירועים מיוחדים המתקיימים סביב מועדי ישראל. בחודשים האחרונים מחלקת ראש יהודי מלגות לעשרות סטודנטים השותפים בפעילויות. 

מוצאי יום הכיפורים ביה"כ בר כוכבא ת"א, 2019צילום: ראש יהודי

יוזמות אלו ועוד רבות אחרות הן שמסייעות בצמצום הקוטביות בין המגזרים. "אני יכול לומר", ממשיך זעירא, "שכשהגענו לפה לפני 22 שנה לאורך כל רחוב בוגרשוב לא היה בית קפה או מסעדה כשרה אחת ואילו כיום רוב המסעדות הן כשרות. זה ברור שיש שינוי כיוון. מצד אחד יש יותר חילוניות אך מצד שני קיים עומק בפנימיות וחיפוש רוחניות. ניתן לראות הרבה ידוענים ש"לא מתביישים" להפגין את הקרבה שלהם ליהדות וכן יותר ויותר שירים "יהודיים" שמחלחלים גם לזרמי הקהילה החילונית המיינסטרימית. לכאורה תל אביב היא כמראה של ערי הגולה הגדולות, דוגמת אמסטרדם, או ניו-יורק, אך בפנימיות זה משהו אחר. יש התקרבות של תושבי המקום ללימוד התורה ובהחלט ראינו את זה באופן שאינו משתמע לשתי פנים בקמפיין התפילין".

"בסופו של יום", מסכם זעירא, "ההשפעה של העמותה על הרחוב התל אביבי היא שקטה אך ארוכת טווח. התנועה פונה לקהל יעד ממוקד, לצעירים וצעירות בגילאי 25-35 ומספקת להם בית יהודי חם, מכוון ותומך בצומת הדרכים המרכזי של חייהם. יצרנו קהילה של חסד, של אנשים שדואגים אחד לשני. היום, במרומי שנותינו, יפה לראות ולנתח את הטעמת היהדות ברחוב התל אביבי".

 

רוצים לחזק את פעילות 'ראש יהודי' בת"א? לפרטים ותרומה הקליקו כאן