הרב יוסף בן שושן, איש חינוך ופעיל חברתי שהתמודד בבחירות הקודמות על מקום ברשימת מפלגת יחד, הודיע על כוונתו להתמודד על ראשות הבית היהודי.
הרבבן שושן (54), נשוי ואב ל-8 וסב ל-16 נכדים, נולד בטוניס עלה מצרפת בגיל 18. הוא בוגר לימודי מחשבים בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (מכון לב), ושירת בצה”ל במסגרת העתודה האקדמית.
בעברו הוא שימש כמרצה במדרשיה הצבאית במשך שנים רבות, למד כעשור בישיבת מרכז הרב, עמד הרב בראש עמותת “העם עם הגולן” שגייסה אלפי מתנדבים וניהלה קמפיין נגד הנסיגה מרמת הגולן ואף פעל בשליחות מדינת ישראל בעולם.
כיום, עסוק הרב בפעילות ציבורית ובהעברת שיעורי תורה בציבור הישראלי ובקרב הקהילה הצרפתית בארץ.בנוסף, הוא עוסק בחיזוק התודעה הציונית תוך חיבור עמוק לאישיותו של ד"ר בנימין זאב הרצל ז"ל, ובעידוד עלייה לארץ על ידי סמינרים בארץ לעולים פוטנציאלים ולעולים חדשים וותיקים בכדי לחזק את זיקתם החיובית לארץ ישראל.
"כיליד טוניס, יש לי גם גישה לציבור המזרחי בארץ, ואני מאמין שהגיע הזמן להחזיר את הציבור היקר הזה הביתה. תושבי 'עיירות הפיתוח' או ליתר דיוק 'העיירות הטבעיות', כפי שהגדיר מורי ורבי הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, הינם למעשה חגורת הביטחון החזקה ביותר של מדינת ישראל, מבחינת אותנטיות חיבורם הרגשי והחי לכל ערכי היסוד של הציונות. לדעתי,ו אם רק נדע לדבר את שפתם, ינהרו גם הם לבית היהודי".
מלבד יוצאי עדות המזרח, משוכנע הרב כי הוא יכול לרתום לטובת המפלגה את חברי הקהילה הצרפתית בארץ, "יש לציין שרובה של הקהילה היהודית בצרפת מורכבת ממהגרים מצפון אפריקה, והיא קהילה איכותית מאוד המצטיינת באחדות חזקה בין מגוון חבריה: דתיים ושאינם דתיים, אשכנזים וספרדים, חרדים וציונים. כך גם יש בה הרמוניה מופלאה בין אינטלקטואליות לפשטות, והיא יודעת לשלב בצורה מופלאה את כבוד המסורת יחד עם רוחב אופקים. אין ספק שקהילה זו תוכל לתרום משמעותית באיחוי הקרעים בחברה הישראלית אם רק נשכיל לחברה לבית פוליטי שידע למנף ולגייס אותה למטרה זו."
בנוגע לזהות המועמדים השונים לעמוד בראש המערכת הפוליטית הדתית לאומית וכן הארצית, אמר כי "מוטעית היא הקונספציה שבעלי דרגות צבאיות גבוהות מתאימים לעמוד בראש מערכות אזרחיות או פוליטיות. לדבריו, במסגרת הצבאית הסמכות מוקנית למפקדים מעצם הבניין ההיררכי של הצבא ולאו דווקא בשל כישורם התקשורתי הבין אישי".
לדבריו, "לעיתים כשאותם בכירים יוצאים מהמסגרת הצבאית הם חווים משבר קשה הפוקד את כל מי שגדל במסגרת בה הסמכותיות היא מוסכמה, ונוכח לגלות שמחוץ למסגרת זו הסמכותיות נעלמה מזמן. ולכן, לדעתו, היתכנות ההנהגה כיום נתונה בעיקר לבעלי כישרון שכנוע ולנעימי הליכות".