המודעות לקשר בין תעשיית הצעצועים לבין השקפת עולם ואג'נדה פוליטית, התעוררה בחריפות בעולם המערבי בעידן מאבק השחורים והנשים לשוויון זכויות. לפתע קמה דרישה לבובות שהן לא רק ברביות בלונדיניות, דקיקות וכחולות עיניים, אלא גם שחומות, מלוכסנות מבט, בעלות תסרוקת אפרו או אפילו, רחמנא ליצלן, קצת מלאות. במקביל, משחקי טכנו של כלי עבודה, מלחמה ותחבורה, לא כוונו בטקסט שעל האריזה רק לבנים, אלא גם לבנות. כך חדרו רעיונות הרב-תרבותיות והשוויון המגדרי, לחדר הילדים. לקח ליצרניות הצעצועים הגדולות כמה עשורים להפנים את השינוי אבל בפרוץ שנות האלפיים הגיעו לחנויות בובות ומשחקים בסגנון הפוליטיקלי-קורקט. 

גם בתערוכת הצעצועים הגדולה שנערכה בהרצליה לפני כשבוע, לקראת החג שבו אנחנו מציפים את ילדינו ב"דמי חנוכה", בלט לעיניי הקשר שבין אידיאולוגיה ל"משחקולוגיה". קל היה לראות למי המניע המרכזי בייצור משחק או צעצוע חדש הוא חנופה לטעם הילדים כדי להגדיל מכירות, מי עדיין מאמין ביכולת של משחקים וצעצועים לחנך לידע, ערכים יהודיים והומניות, מי שואף לשפר כישורים מוטוריים ושכליים, ומי מנצל חידושים מדעיים וטכנולוגיים כדי להמציא צעצועים מקוריים.

דוקיםצילום: יולו

רחפןצילום: טופ פליי

בחרתי כמה דוגמאות ממה שהוצג בתערוכה כדי להוכיח כל אחת מן התזות הללו. נתחיל בנקודת השפל, מבחינתי לפחות, שהזכירה לי את "חבורת הזבל" (זוכרים?), או סדרת ספרי "קפטן תחתונים": על המדפים של חברת "הנסיך הקטן", נראתה סדרת "חבורת הפלוצונים" עם דמויות פרועות בלורית ושולחות לשון החוצה בהתרסה. לא אצטט ההסברים שהודפסו על האריזות לשמה של הסדרה, אבל ברור שהמטרה כאן היא לאו דווקא ההורים, אלא יותר ילדים בגילאים מסוימים, בתקווה שהם ילחצו על המבוגרים לקנות להם את הצעצועים האלה.

ובמעבר חד, לקצה המנוגד של הסקאלה, להיצע של טויס אר אס, הכלל ערכת טריוויה מאוירת לחנוכה עם שאלות בנושאי החג לגילאי 4-8, וסביבון גדול מאיר ומנגן בעברית. 
מה ניתן ללמוד מהורים שקונים לילדים קופת חיסכון מפח לדמי חנוכה, גם היא של טויס אר אס? שהם מעוניינים לחנך את הצאצאים לאחריות פיננסית מגיל אפס? ובמבנה מחשבתי דומה כנראה, הורים יכולים לקנות לילדיהם את המשחק החדש של ישראטויס "מסביב לעולם", סוג של מונופול מעודכן לימינו, כי השחקנים עושים כאן עסקים עם דולרים ועם שקלים (המשחק הראשון בסוגה הזו בו שטרות הכסף נראים כמו אלה שבארנק המבוגרים ולא כמו בימי הלירה והלא"י), יכולים לרכוש דרכונים, יכולים לשלוח מסרונים (SMS), לקבל היתר יציאה, לעצור בתחנה של המרת כספים (CHANGE) ובקיצור להתכונן מגיל הגן לעולם העסקים הגלובלי שההורים אולי חולמים שהם יצטרפו אליו בעתיד.

צילום: ישראטויס

סמושי מושיצילום: פלפוט

חינוך לשוויון הזדמנויות הוא האג'נדה שלכם? לדיאמנט צעצועים יש מכונית צעצוע בצורת מערבל בטון...ורוד. האם הצבע מרמז שהוא מיועד גם לבנות ולא רק לבנים? בהחלט כן, כי בתוך המערבל הזה לא מסתובב בטון, מסתובבת בו אבקה לייצור סליים...

העולם הטכנולוגי העכשווי מרתיע אתכם ואת מלאים נוסטלגיה למשחקי ילדותכם? דיאמנט צעצועים משווקת גרסה חדשה של אבן נייר ומספריים בצורת משחק קלפים המקרא "אבניירו", ובאותו הראש, אבל עם טוויסט חדש, המשחק "ייטי ספגטי", כאשר "דוקים" דמויי אטריות ספגטי מעוקלות מונחים על צלחת ומשמשים מצע לדמותו של ייטי. המשחקים צריכים לשלוף את הספגטי בלי להפיל את הייטי. גם ברשת המתנות וציוד בית הספר YOLO יש כ-25 משחקי רטרו כולל דוקים ענקיים, גולות, פריזבי, חבל קפיצה, ערכה להכנת פאצ'ים (קישוטים לגיהוץ והדבקה על בדים), ועוד. ואם אתם משוכנעים, די בצדק נדמה לי, שלאף אחד כמעט אין בימינו מגהץ וקרש גיהוץ, דיאמנט צעצועים משווקת ערכות חרוזים לקישוט ארנקים, כובעים ובגדים, שלא צריך להדק בגיהוץ אלא רק בהדבקה באמצעות מים. 

בוש בייביצילום: דיאמנט

ייטי ספגטיצילום: דיאמנט

בקצה המנוגד למתגעגעים לעבר, נמצאים הורים שרוצים לשדך לילדים דווקא את המילה האחרונה בהווה. וכך בתצוגה של חברת טופ פליי כיכבו צעצועי מל"טים אלקטרוניים, המרחפים בחלל ומשנים זוויות תעופה לפי תנוחות כף היד. בעידן שבו חברות ענק מסוג אמזון מבטיחות להטיס בקרוב באמצעות רחפנים בלתי מאוישים שכאלה את הקניות שלנו עד פתח הבית, ניתן כך להרגיל את הקטנים לטכנולוגיה המודרנית. 

מאמינים בצורך לטפח זריזות מחשבה ותגובה אצל הטף? חברת הנסיך הקטן משווקת את "זום קוב", קובייה אלקטרונית, שמדליקה נורות צבעוניות במהירות ובשקעים שונים בששת פאותיה, והשחקנים נדרשים במהירות רבה לעקוב אחרי האורות ולהגיב עליהם. במשחק חדש אחר, הפעם של דיאמנט צעצועים, האתגר הוא ליצור שלישיית צורות באותו הצבע על לוח המשחק, כאשר המתחרה שממול משתדל למנוע זאת באמצעות צורות בעלות צבע שונה. גם כאן זריזות ראייה, מחשבה ותנועה הם היעד. 

קוביה אלקטרוניתצילום: הנסיך הקטן

האם הבובות הרכות, המתוקות, שמטפחות רגשי חיבה ורצון לחבק ולטפח, עדיין כלולות בתעשיית הצעצועים העכשווית? ברור שכן. לחברת פלפוט יש את "סמושי מושי" – סדרה של חיות מחמד רכות מחומר לחיץ שאפשר ללחוץ ולמעוך "מרוב אהבה", וכשעוזבים הן חוזרות מיד לצורתן המקורית. הדמויות האלה כוללות חד קרן, חתלתול, דוב קואלה ועוד. ולדיאמנט צעצועים יש את סדרת "בוש בייבי" עם בובות ארנבונים רכים המזיזים אוזניים ועיניים. 
לא הזכרתי עדיין את ההורים והילדים המעוניינים במלאכת אצבעות. עבור אלה השיקה קלסיקלטת ערכות בשם "יוצרים בפלסטלינה לחג החנוכה" – ספר הכולל גם ערכת עבודה בפלסטלינה ליצירת סביבון, כד קטן, חנוכייה ועוד. הערכה כוללת כרטיסיות הסבר ליצירת הדמויות שלב אחר שלב. ולטויס אר אס יש ערכת גבס ליציקת חנוכייה, כד וסביבון.