פעם, לפני שנים רבות..טוב לפני שש שנים, אבל זה מרגיש כאילו זה היה לפני הרבה יותר זמן - הפכתי לאמא. נולד לי ילד ג'ינג'י קטן ומקסים. הבטתי בו ותהיתי: מה אני עושה עכשיו? מעולם לא הייתי אמא.
אני לא יודעת מה אתם עושים כשאתם מרגישים שאתם לא יודעים איך לעשות משהו, אבל אני ביולוגית, ואז עוד הייתי באמצע הדוקטורט שלי, אז עשיתי את מה שאני עושה בכל פעם שאני נתקלת בנושא חדש שאני עוד לא מכירה: הלכתי לשאול את המומחים.
את רוב השאלות שהיו לי שאלתי את אמא שלי (היש מומחית גדולה יותר?) ואת החברות שלי, אבל בענייני בריאות - הלכתי לדבר עם אנשי המקצוע.
דיברתי עם דוקטור לווירולוגיה שעבדתי איתה, עם רופא פנימאי, אחות טיפת חלב, ועם רופאת ילדים.
דיברתי איתם על המון דברים, חלקם היו רק קצת חדשים לי וחלקם חדשים לגמרי.
בין השאר דיברנו הרבה על מחלות ועל חיסונים. מחלות כמו חצבת, שאפילו במדינות מפותחות חולה אחד בה מתוך שלושה, ילקה בסיבוך על רקע המחלה, וחולה אחד מתוך 500 ימות. מחלות כמו אבעבועות רוח, שחשבתי שהיא מחלת ילדות קלה, אבל התברר לי שלפני שהחיסון נכנס לסל, כל שנה נפטר ילד אחד בישראל מאבעבועות רוח. דיברנו על שעלת, שזה חיידק שאחרי ההדבקות בו אי אפשר לטפל במחלה שהוא גורם לה, אפילו לא באנטיביוטיקה, אבל כן ניתן למנוע אותה עם חיסון.
מחלות הן דבר מאד מפחיד, אבל למזלנו הילדים שלנו נולדו כבר בזמן ובמקום שבהם יש לנו דרך למנוע חלק גדול מהמחלות הנוראיות ביותר.
כשאנחנו הופכים להורים, כולנו מתמלאים בשאלות, דאגות וחששות. היה לי את המזל הגדול להכיר אנשי מקצוע נפלאים וסבלנים. לצערי הרבה הורים לא מרגישים שהם יכולים לפנות לאנשי מקצוע ולעיתים מחפשים תשובות בנושאי חיסונים במקומות לא נכונים ונתקלים במידע שאינו מהימן.
אנחנו חיים בעולם שבו מידע הוא מאוד זמין, אבל לעיתים קשה לבור את המוץ מהתבן, וזה נכון שבעתיים בנושאי בריאות.
המחשבה שילדים יפגעו בגלל החלטה לא מבוססת מאד קשה לי. בדיוק בשביל זה קמה עמותת מדעת - המנגישה מידע בנושאי חיסונים, ומעודדת את הציבור לפנות לרופאי הילדים בהתלבטויות פרטניות. בשנתיים האחרונות אנחנו גם מפעילים את פרויקט 'ווטסאפדוק', שבו אנו מאפשרים להורים לילדי בית ספר לשאול רופאים שאלות על חיסונים בצורה מרוכזת בוואטסאפ.
ועכשיו הילד שלי כבר בן שש, ועוד פחות מחודש הוא מתחיל כיתה א'. אני עדיין לא יודעת להיות אמא של ילד בבית ספר, אף פעם לא עשיתי את זה. אבל אני יודעת שהילד שלי מוגן מפני חצבת, ואני יודעת שלקראת החורף נלך להתחסן, כל המשפחה, נגד שפעת. חבל שאין חיסון נגד חרדות של אמא לילד גדל..
הכותבת היא ראש תחום החינוך בעמותת מדעת.