מירי, אם לשניים, בני -11 ו-12, חד הורית, הגיעה אליי להדרכת הורים. בשיחת ההיכרות בינינו מירי אמרה שהסיבה העיקרית שבגללה הגיעה להדרכה היא כי היא רוצה שילדיה לא יריבו, ויהיו החברים הכי טובים. היא סיפרה שבכל יום הם רבים על הטלוויזיה והאקס בוקס, וזו מציאות בלתי נסבלת עבורה. הם מגיעים הביתה ומיד מתחילים לצעוק האחד על השני. למעשה, נקבע ביניהם "חוק בלתי כתוב", מי שמגיע הביתה ראשון הוא זה שיראה בסלון. לאחר זמן מה, הם "השתכללו" והחלו להתקשר כבר מהדרך הביתה לאמם כדי לראות אם האח או האחות הגיעו. לעתים המריבה מסתיימת באלימות, והאם שעובדת בבית, הופכת להיות ה"שופטת" ביניהם.

האם אפשרי? האם רצוי?

מריבות בין אחים הן טבעיות ואף חשובות ביותר להתפתחות החברתית שלהם. הבית הוא "מגרש ההתנסויות" לחיים האמתיים .למעשה, הבית הוא המקום הראשון בחייו של הילד שבו הוא רוכש מיומנויות חברתיות. חשוב שנבחין מהו המקור למריבות? האם המריבות מתרחשות לכבודנו ההורים כאשר אנו נוכחים? או לאו דווקא. מתי נדע שהמריבות הן למעשה תחרות סמויה בין הילדים?

כאשר הילדים מסתדרים באופן כללי, והמריבות מתרחשות בעיקר כאשר אנחנו ההורים בסביבה נדע שהילדים, באופן לא מודע כמובן, מנסים להפעיל אותנו. הילדים "מציגים" לנו סיטואציה ומחכים לראות מי ינצח הפעם, ולטובת מי יהיו ההורים הפעם. המריבה הבאה לא תאחר לבוא כי אם הפעם ההורים היו לטובתי ארצה שהם יהיו שוב לטובתי. אם הם צדדו באחי אז בוודאי שארצה שהם יהיו הפעם לטובתי. ההורה ששם עצמו לשופט מייצר באופן לא רצוני תחרות בין ילדיו.

אם כך, מה ניתן לעשות כדי להפחית את התופעה?

נזמן את הילדים לשיחה משפחתית, ברוח נעימה, כשיש זמן, ללא לחץ, באווירה מכבדת וכאשר כולם רגועים. חשוב שבשיחה הזו יהיו נוכחים אחים נוספים גם אם אינם קשורים למריבה המסוימת. הם ירוויחו דוגמה חשובה ומשמעותית על התנהלות חברתית. ההורים יבהירו לילדים שתפקיד ההורים כשופטים נפסק החל מרגע זה. ההורים צריכים לומר לילדים כי הם אוהבים את כל ילדיהם במידה שווה, וכי הם מאמינים בהם כילדים חזקים ונבונים וכבעלי יכולת לקחת אחריות על היחסים ביניהם. כעת, ההורים מבקשים  מהילדים להציע רעיונות לפתרון העניין. מתוך כל הרעיונות יבחרו שניים שעליהם יסכימו כולם. נאמר להם שננסה את הפתרונות שלהם למשך יומיים ואז נשב שוב ונבדוק האם הפתרונות עובדים היטב או האם צריך לשנות משהו. אם הרעיונות הצליחו ניתן להמשיך בהם, ואם לא הצליחו, נחפש רעיונות חדשים באותו אופן. כאשר נשב לשיחה משפחתית והילדים יגידו שהדרך נראית להם אפשר לקבוע למספר ימים גדול יותר, אך לא יותר משבוע.

מה ירוויחו הילדים מהתנהלות כזו?

הם ילמדו להאמין בכוחם ויהיו עצמאיים,

הם ילמדו שיש דרכים מגוונות להגיע לפתרונות, בדרך מכבדת ויצירתית במצבי סכסוך.

הם יירכשו מיומנויות חברתיות ויגדלו להיות אנשים מועילים בחברה.

חשוב לזכור, סביר שההצלחה תגיע בהדרגה, הילדים לא ישנו את הרגלים ביום אחד. התמדה בדרך תביא לתוצאות.

 

 

לטור הקודם: איך לחזק את ילדיכם? למדו אותם שזה בסדר להתאכזב

 

על הכותבת: רונית רחמים - מנחת הורים, יועצת חינוכית ומאמנת ביצירה, ליצירת קשר: ronitemoon@gmail.com / 0523314590.