הורים שפנו אלי לייעוץ הגיעו נסערים מאוד, הם ספרו, שהבן שלהם חזר מבית הספר בוכה ונסער. לאחר שהצליחו להרגיעו הבינו ממנו שהמורה שיבצה אותו בקבוצת ילדים שהוא אינו אוהב במטרה להכין עבודה משותפת. ההורים רצו להרגיע את הילד ומיד התקשרו למורה על מנת לבקש ממנה לשבצו בקבוצה אחרת. כאשר שאלתי אותם מדוע התקשרו מיד למורה הם אמרו שהילד היה ממש מסכן והם רצו לעזור לו כמה שיותר מהר.
פעמים רבות הורים משתפים אותי במקרים בהם הם מתקשים לעמוד במצבים בהם הילדים שלהם מתאכזבים. הם מספרים לי שהילד היה ממש מסכן ושהם מאוד מזדהים אתו. למשל: כאשר חבר שקבע איתו לשחק אחר הצהריים אינו מגיע. לעיתים המורה או הגננת אינה עומדת בצפיות של הילד, הבטחה שלא קוימה, משחק שנגמר באמצע בשל סדר יום מוכתב במסגרות ואנחנו, כהורים חשים צורך מידי לצאת להגנת ילדינו, שחלילה לא יתאכזבו.
אנחנו משדרים להם שהם נפגעו ושהם בעמדת נחיתות. מישהו פגע בהם. נכון, לעיתים אלה העובדות הנכונות אך חשוב שנעצים את ילדינו ונשאל אותם מה הם יכולים לעשות עם העניין, ניתן להם להציע פתרונות. כך נחזק את תחושת הערך העצמי של הילדים ונהפוך אותם מ"מסכנים" למסוגלים. אנחנו יכולים ללמד אותם שיש להם יכולת להתמודד עם הסיטואציה. דבר נוסף הוא, שאם אנחנו נבהלים, אנחנו משדרים לילדים שהעולם הינו מקום מסוכן ושהם אינם מסוגלים לעמוד מולו, אנחנו מנסים "לרפד" להם את העולם פן תהיה להם תחושת כעס, עצבות או חלילה תסכול וכאב. הילדים יבינו מכך שרק אנחנו ההורים חזקים ויודעים למה לעשות. למעשה אנחנו מתכוונים לחזק אך בעצם מחלישים את ילדינו. נשאלת השאלה האם זה התפקיד הנכון שלנו כהורים? האם נכון לסדר את העולם כך שלא יתקלו בקושי אף פעם.
ובכן, החיים אינם "תכנית כבקשתך", בחיים אנחנו נאלצים להתמודד עם סיטואציות מאכזבות: עבודה שרצינו ולא התקבלנו אליה, בן הזוג אינו מסכים אתנו, טיול שמתבטל וכהנה וכהנה אין ספור מקרים בהם אנו נאלצים לעמוד מול אכזבות. על מנת שילדינו ידעו להתמודד עם אכזבות במהלך חייהם הבוגרים, חשוב שניתן לילדינו לחוות אכזבות במהלך חייהם הצעירים. למעשה התמודדות הינה "שריר", שריר שאינו מתאמן הוא שריר מתנוון. קחו לדוגמה מקרה של שבר ברגל, עשרה ימים של גבס מצריכים לפחות חצי שנה של פיזיותרפיה. בדיוק אותו הדבר קורה כאשר אדם לא מאמן את שריר האכזבה, הוא לא יכיר את התחושה ולא ידע מה לעשות עם הרגש הזה כאשר יציף אותו. אנחנו מפתחים אסטרטגיות להתנהלות במצבי חיים שונים וכאשר אנחנו מתאמנים במקרים שונים, בדרגות שונות, אנחנו מסגלים לעצמינו דרכים יעילות להתמודדות. אנחנו לומדים הן מההצלחות אבל הרבה מאוד נלמד גם מהכישלונות. כמובן שכאשר ילדינו נמצאים במצבים מסוכנים או "גדולים למידתם" נעמוד לצידם ואף נאמר להם שאנחנו תמיד לעזרתם אך חשוב מאוד לאפשר להתעצם מכוח ההתמודדות. אל תחששו לתת לילדיכם להתאכזב. כך תחשלו אותם ותתנו להם הכנה משמעותית לחיים.
רונית רחמים - מנחת הורים, יועצת חינוכית ומאמנת ביצירה.