ידוע שלירושלמים לא קר ולכן, בתור ירושלמים גאים, חירפנו את נפשנו בקור הצורב ובטפטוף הטורדני כדי לאכול משהו טוב. אנג'ליקה היא מסעדה די ותיקה במונחים של מסעדות (עשר שנים!) והיום מבשל בה בעיקר השף יהונתן שרביט. בעבר היתה ממוקמת במרכז העיר, אבל היום היא נמצאת באזור היוקרתי שליד מלון המלך דוד. וזו אכן מסעדה יוקרתית: מהעיצוב המוקפד והשמרני ועד המלצרים הלבושים שחור לבן, מהמנות שנראות כאילו הן ציור ועד לתמחור שלהן. זו מסעדה לאירועים מיוחדים, מסעדה שבה מזמינים סטייק ב- 140 ש"ח וגם יודעים שהוא יהיה מצוין וברמה גבוהה.

ונגיע לסטייק בהמשך, אל דאגה. קודם הוגשו לנו מטבלים עם לחם ממכר ותפריט.

היינו יסודיים ולא דילגנו על המנות הראשונות. המבחר שלהן מצוין והיה לנו קשה להחליט. בתור חובבי דגים נאים ידענו שניקח את הפאני פורי. זהו מאכל הודי שהוא בעצם כדור קטן וחלול של בצק פריך ודקיק מאוד ממולא בכל מיני מילויים טעימים. במקרה שלנו - סביצ'ה טונה וסלמון. המנה ההודית קפצה לתאילנד עם רוטב בטטה וקרם קוקוס, כוסברה ופלפל אדום חריף והייתה מעולה. גם אפקט ההפתעה שבנגיסה בכדור בלי שרואים מה יש בתוכו כייפי לגמרי.

פאני פוריצילום: יעל צלניק אבנרי

המלצר יניר עזר לנו לבחור את שאר המנות. שינוי מרענן: יניר הכיר את כל המנות וידע לייעץ ולא רק לומר ש"זה עניין של טעם". הלכנו על קרפצ'יו טונה, מנת ספיישל באותו הערב. הטונה הייתה צרובה מבחוץ ונאה מבפנים, בשרנית ומדויקת. ביצת שליו רכה ואבקת שמן זית הוגשו עם הטונה. כמו שאמרנו - יפה כמו ציור, ישר לאינסטגרם. בכלל נראה שהחליטו פה לייצר נראות מודרנית וצבעונית למנות.

קרפצ'יו טונהצילום: יעל צלניק אבנרי

מנה ראשונה נוספת הייתה גרסת "פינגר פוד" של קובה ניא: כף ובה קינואה אדומה ובורגול שייצגו את הבצק, דג ים נא בתור מילוי, והכל על קרם אספרגוס וקארי ירוק. המנה טובה ויש בה רבדים של טעמים, אבל משהו בתיבול השתלט לנו עליה.

קובה ניהצילום: דור כהןו

אחרי פתיחה כזו חיכינו בקוצר רוח לעיקריות. הזמנו חזה אווז ברוטב דובדבנים וסטייק סינטה 200 גר' עם תפוחי אדמה צלויים. הסינטה היה פשוט מצוין: אדמדם מבפנים וצרוב מבחוץ וטעים טעים. הוא הוגש עם בוקצ'וי צלוי שנתן רעננות לכל העסק, וגזר עצום מימדים שלא היה מספיק מבושל, אבל הסטייק היה כל כך טוב שזה לא הפריע. חזה האווז הפתיע אותי לטובה כי אני לא מחובבות הבשר הזה. הוא היה עסיסי מאוד, רך, והתאים מאוד לרוטב הדובדבנים. יש מצב שהיה לי טעים אפילו יותר מהסינטה, וזה לא קל.

חזה אווזצילום: יעל צלניק אבנרי

 

אנג'ליקה עובדים עם קונדיטורית, כך שכמו כל המרכיבים, גם הקינוחים מיוצרים במקום. המגנום פיסטוק שהזמנו היה מעולה,לא פחות. גלידת הפיסטוק היתה רכה ולא מתוקה מידי ורוטב פירות היער שידרג אותה פלאים.

מגנוםצילום: דור כהן

למרות שאנחנו ירושלמים מלידה ואף פעם לא קר לנו, לא רצינו לצאת מאנג'ליקה אל הקור. היה יותר מידי טעים.