אחרי שהעולם נרגע קצת מהחגיגות שלו, ונזכר שעכשיו בכלל אמצע חודש טבת, מותר גם למדור לציין עשור. עשר שנים עברו מאז אותו מאורע, מאז אותה שבת נפלאה. הכוונה לשבת פרשת שמות, כ"ג בטבת התש"ס. מה קרה באותה שבת? כלום. וזה מה שהיה כל כך מענג ומרומם בשבת ההיא. בעוד מרבית אוכלוסיית העולם נעלה את עצמה במקלט, וציפתה בחרדה לבואו של "באג 2000" האימתני, שומרי השבת התנתקו כהרגלם מהעולם הגועש, וזכו לעוד שבת של שלוות נפש. לפחות אלה שלא עשו להם רעש באזניים בשתים-עשרה בלילה. רוב מצייני התאריך הלועזי העדיפו שלא להיזכר בלילה בו הם התפדחו כשההר לא הוליד אפילו באג, אבל המדור מרשה לעצמו להיזכר בערגה באותו ניצחון מתוק של הרוגע השבתי על הפאניקה העולמית. ולציין זאת בתאריך העברי, כמובן.



רפורמה כלכלית

הגיע הזמן להתייחס לאחת הסוגיות הבאמת בוערות שעל סדר היום: החלפת הדיוקנים שעל השטרות. ע"פ תוכנית המתבשלת בימים אלה, ניפרד בקרוב ממשה שרת, יצחק בן-צבי, ש"י עגנון וזלמן שז"ר, ואת מקומם בארנק יירשו מנהיגי עבר אחרים, כשהמועמדים המובילים הם כרגע בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין, כשגורמים בציונות הדתית הציעו גם את הרב קוק. כיוון שמדובר בצעד משמעותי שנוגע לכיסו הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו, המדור מציע את ההצעה שלו לשטרות החדשים:

על שטרות ה-20 ש"ח תיושם ההצעה להדפיס את דיוקנו של הרב קוק, כי באמת הגיע הזמן שיהיה גם רב ולא רק נשיאים ואנשי ממשלות. אמנם הוא שווה יותר מ-20 שקל, אבל אם זה יהיה השטר שישא את תמונתו של הראי"ה, הדבר יוביל לגל של הוזלות משמעותיות בחנויות המשתייכות לזרמים היותר קנאיים במגזר החרדי, אלה שכדי לא להזדקק חס וחלילה בשטרות של הרב קוק, יהיו מוכנים להוריד את מחירו של כל מוצר שהוא לסך של 19 ש"ח ומטה.

על שטרות ה-50 ישאר דיוקנו של עגנון, כי ראוי שיהיה גם דיוקן של סופר בין השטרות. לא חובה שאותו סופר יהיה אמן דגול ברמתו של עגנון, ואין צורך שיהיה באמתחתו פרס נובל לספרות, אבל חייב להיות סביבו קונצנזוס, וספק כמה סופרים משמעותיים שאינם-משתייכים-לזרם-פוליטי-מסויים קמו בישראל מאז עגנון.

לשטרות ה-100 אפשר לבחור כל מנהיג עבר שהוא חוץ מבן-גוריון, הרצל ובגין, כי אותם יזכרו בכל מקרה, בעוד מנהיגים אחרים עלולים להימחק מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי, ורק אם יהפכו ל"ההוא מהשטר של ה-100" הציבור יזכור את קיומם.

לשטרות ה-200 יבחר כמובן רבין, כדי שמוקירי זכרו יהיו מרוצים מהערך הגבוה שניתן לו, וגם מתנגדיו ישמחו, כי בינינו - מי משתמש ביום-יום בשטר של 200?


כוכב נולד

בשעה טובה ומוצלחת, נבחרו שמות עבריים לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון. כבר שנים שהם הכוכבים היחידים במערכת השמש שנושאים שם לועזי בלבד (לאחר שהמדענים הוציאו את כוכב פלוטו מהמערכת מסיבה כלשהי. אולי הוא הניף שלטים נגד השמש, או משהו כזה), ועכשיו סוף סוף הוחלט לעברת גם אותם, ולצרף גם אותם אל שבתאי, צדק, מאדים וכל היתר. בתום תחרות צמודה בין שמות שהוצעו ע"י הציבור הרחב, פורסמו השמות הנבחרים: אורנוס - יקרא שמו בישראל "אורון", ונפטון - יקרא שמו בישראל "רהב".

טוב, ברור ש"אורון" מצלצל כמו "אורנוס", אבל מה הקשר לרהב? אז לפחות לפי הדיווח ב"מעריב" ההסבר הוא שנפטון הוא אל הים, ורהב הוא שמו של "שרו של ים" בתלמוד ובמדרשים. מדובר בעיברות מאוד מעניין, שכן המושג "שרו של ים" מזכיר את הביטוי "אל הים", והיהדות אכן מסכימה שיש כוח השולט על הים, אבל בניגוד למיתולוגיה היוונית-רומאית, אצלנו הוא בסך הכל "שר" הכפוף למלך מלכי המלכים. כך שאולי השם החדש עושה צדק עם נפטון, והופך את שמו משם של אליל זר לשם של מלאך בפמליא של מעלה. שיהיה במזל טוב.


כוכב נולד מחדש

כמו הרבה זוכים בתוכניות סטייל כוכב נולד/הישרדות/האח הגדול וכו, גם כשישראל בר-און זכה בתחרות "כוכב נולד" לפני כשנה וחצי, הוא הגיע לא רק עם קול, מראה ואלפי תיכוניסטיות משועממות שהחליטו להעריץ אותו, אלא גם עם סיפור אישי. וכמו עוד כמה זוכים בתוכניות הנ"ל, גם הסיפור שלו היה העולם הדתי אותו הוא בחר להשאיר מאחוריו. בגיל 18 הוא עזב את הדת, את הבית ואת ההורים, וכדי שאף אחד לא יפספס את הסיפור הזה, הוא גם כתב עליו את השיר איתו הוא זכה בגמר ("אז נרים כוס יין לחיי חיים טובים יותר"). זהו דף האינטרנט האחרון, אולי חוץ מהמידע לאזרח באתר של משרד הדתות, שתמצאו בו נבירה בחייהם האישיים של משתתפי "כוכב נולד"; אבל בכל זאת, אחרי שהבחור ניסה לבנות קריירה על חזרה בשאלה, מעניין לציין שהוא חזר הביתה, חידש את הקשר עם משפחתו ושב להסתובב עם כיפה על הראש.

פורים ככפורים

אמנם רק לא מזמן הם קיבלו את אות הנשיא, אבל זה כמובן כלום לעומת שכוייח השבוע, אז השבוע ארגון "צהר" מקבל גם את השכוייח של המדור. חנוכה הסתיים רק הרגע, ט"ו בשבט נראה באופק רק עם טלסקופ משוכלל, אבל ב"צהר" התחילו כבר לגייס אנשים שיקראו את מגילת אסתר בפורים במניינים רחבי הארץ. לדבר על פורים בטבת זה כמו לקנות תפילין לילד בן 9 כי עוד מעט הוא כבר בר-מצווה, אבל כנראה שבצהר לוקחים השנה את הפרוייקט בשיא הרצינות. וכשחושבים על זה - באמת אין סיבה שמנייני "צהר" יתקיימו רק ביום כיפור, ורק אז יעשו מאמץ כדי שאף יהודי לא יפספס את הרגע ביהדות בו מונעים מהגוף כל הנאה גשמית אפשרית. לא יקרה כלום אם החילונים יגלו שהיהדות מעודדת גם שמחה. אז שכוייח על ההתארגנות המוקדמת. לא רק בתי מלון צריכים לפרסם את עצמם חודשיים לפני שמגיע חג.

ותהייה קטנה לסיום

האם חלק מהמגזר יכריז מלחמה נגד החלק השני? האם הוויכוחים ישברו שיאים חדשים? האם ה"חרד"לים" יפיקו סדרה מתחרה? האם הביצה תתפצל לשתי תתי-ביצות? ואולי ימצא סוף סוף פיתרון סופי לבעיית הרווקות? למרבה הצער, הדרמה הכי "טובה" במגזר חוזרת: מה צפוי לנו בעונה השניה של הפולמוסים סביב "סרוגים"?

בברכת סליחה על חוסר השנינות, גם חוש ההומור של המדור בהקפאה.