אני בת 24 ויוצאת עם בחורים כבר 3 שנים. רוב הבחורים שיצאתי איתם לא היו נראים לי די מהר ואני הייתי שותפה להחלטה לסיים את הקשר. מתוך כל הבחורים שעמם יצאתי היו מס' מועט שכן מצא חן בעיני ודווקא הם נפרדו ממני וכולם פחות או יותר על רקע אותה הסיבה אני בחורה ביישנית מטבעי וקצת סגורה ולא זורמת עם אנשים חדשים שאיני מכירה (לא רק עם בחורים). זה משהו אני מודעת לו כבר שנים ויודעת (נראה לי) ממה הוא נובע ועובדת רבות לשנות את זה ונראה לי שדי בהצלחה (יחסית למה שהייתי ). בהתחלה שהייתי יוצאת עם בחורים הרגשתי שזה ממש תוקע את העסק כי לא הייתי מדברת ונפתחת וכו` אך עם הזמן והניסיון הרגשתי שאני יותר זורמת ויותר נפתחת למרות שיש לי מידי פעם תזכורות לכך שזה לא מספיק ושזה קצת מרתיע בחורים. קורה לעיתים שבחורים תופסים אותי כקשוחה וקרה דבר שהוא ממש לא נכון והוא פשוט פירוש לא נכון למבוכתי וביישנותי בסיטואציה. הדבר מתסכל אותי ביותר, כי כל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא כזאת ומתחת לקליפה החיצונית הזאת מסתתר אדם רגיש ביותר (אפילו רגיש מידי...) שפשוט צריך שיתנו לו קצת יותר זמן כדי ``להתחמם`` ולזרום. וגם שכן מבינים שאני רגישה, הפריע לחלק מהבחורים חוסר הזרימה ונפרדו ממני בשל כך אחרי מס' מועט של פגישות, שאני יודעת שאם היו נותנים עוד קצת זמן, הייתי מרגישה יותר בנוח והרבה יותר זורמת. הלכתי בעבר לכמה פגישות עם יועץ לעניינים אלו והרגשתי שהוא לא נתן לי את המענה המתאים-עבד איתי כמו פסיכולוג ולא התחברתי לזה בשל כך שאני מודעת לעצמי ולחסרונותי יותר מדי וכן למניע להתנהגותי והדבר כבר פתור מבחינתי ושלם אבל הבעיה שחלק מההתנהגויות האלה כבר מוטבעות בי כדפוס שמאוד קשה לי להשתחרר ממנו. והשאלה היא - אם לא ע``י טיפול פסיכולוגי, איך אני יכולה לעזור לעצמי להשתחרר (שאת הרצון והמודעות לכך יש והלוואי והיה כפתור שהייתי לוחצת עליו והיה משחרר אותי)? האם זה צריך לתסכל אותי כ``כ שבחורים נפרדים ממני על רקע זה-אולי הם פשוט לא הבחורים שמתאימים לי ואני צריכה מישהו שיש לו יותר סבלנות לתת לדברים להתפתח? יש לי עוד שאלות אך נראה לי שאשאל כל אחת בנפרד... בתודה מראש



תשובה

קראתי את שאלתך בעיון רב ושמעתי בדבריך מודעות גדולה למה שקורה לך והרבה רצון לתקן ולצעוד קדימה, כל זה לצד רגשות כאב,צער ותסכול על מה שקורה לך בשעה שאת נפגשת עם בחורים. את כותבת: "רוב הבחורים שיצאת איתם לא היו נראים לך די מהר,ואת היית שותפה להחלטה לסיים את הקשר" לעומת זה "היו מספר בחורים שמצאו חן בעיניך ודווקא הם נפרדו ממך, וכולם על אותו רקע". ואני מוצא את עצמי מהרהר כיצד זה שעם רוב הבחורים די מהר הגעת למסקנה שהם לא נראים לך ודווקא אלו שכן נראו לך סיימו את הקשר וכולם על אותו רקע (מהו אותו רקע אינך כותבת, אולי הבנת הרקע תסייע בהבנת הקושי ופתרונו), האם אין כאן דבר אחד המחבר בין הרישא לסיפא? היינו מה משמעות ההחלטה המהירה שלך אצל רוב הבחורים,האם זה מלמד אותך משהו על עצמך, על הגישה הבסיסית שלך לרצון להתחתן כעת, ובמילים אחרות, כמה את באמת רוצה להתחתן כעת או שמא יש משהו שמונע ממך לרצות עכשיו באמת וחוסר החיבור שלך עם עצמך בעניין מוליד חוסר חיבור עם בן זוג ודווקא אלו שנפרדו ממך נותנים לך בלי משים ובלי כונה מצידם, את מה שנוח לך איתו כעת בסתר ליבך? כיוון נוסף שכדאי לחשוב עליו:מה הוא המכנה המשותף אצל רוב הבחורים איתם יצאת שלא היו נראים לך? מה זה מלמד אותך על עצמך,על המקום בוא את נמצאת כעת ביחס לעניין.לאן מחשבות אלו לוקחות אותך,מה הן פותחות בתוכך, אלו קולות,אולי מנוגדים,מהדדים בתוכך ומדברים אליך...ומאותו מקום נשאל:מהי הסיבה המשותפת של כל אלו שהפסיקו איתך את הקשר כפי שאת מציינת? מה זה אומר לך,להיכן זה לוקח אותך, מה זה מלמד אותך...? ובהמשך דבריך את כותבת כי את בחורה ביישנית,קצת סגורה ולא זורמת עם אנשים שאינך מכירה ומציאות זו מפריעה לך ביצירת קשר עם בחורים שאינם תופסים אותך כמו שהיית רוצה שיתפסו אותך. "אם היו נותנים לי עוד קצת זמן הייתי מרגישה יותר בנוח והרבה יותר זורמת" עד כדי כך שלעיתים בחורים תופסים אותך כקשוחה דבר שהוא "ממש לא נכון שהרי מתחת לקליפות מסתתר אדם רגיש מאוד אולי אפילו רגיש מידי..." מספר נקודות למחשבה:האם את יכולה לראות גם את היופי והחיוב בכך שאת לא נפתחת כל כך מהר לכל אחד שאינך מכירה,האם את יכולה "לאהוב" את המקום הזה את הביישנות, את הסגירות ואת זה שאינך זורמת עם אנשים שאינך מכירה.האם את יכולה לנהל דו שיח עם תכונות אלו בנחת ובשלווה, ברוגע ובנעימות ולכוון אותם שיפעלו כפי שבאמת מתאים לך ולא כפי שהחברה אולי משדרת ומצפה מאיתנו,האם את יכולה להרפות קצת מהרצון החזק שאני שומע בדבריך להשתחרר מהתכונות הללו? לעיתים עצם הרצון להשתחרר,הלחץ סביב העניין,העצבנות שמלווה את ההתעסקות בנושא מונעת מאיתנו את מה שאנחנו באמת רוצים (במקרה שלך להיות יותר פתוחה,פחות ביישנית יותר זורמת...) ובלי משים אנחנו מסנדלים את עצמנו... ומכיוון שני אשאל:מה זה אומר לך שאת כזו עם התכונות הללו,להיכן זה לוקח אותך, מה זה עושה לך, מה זה יכול לפתוח בתוכך, להוליד בתוכך... ולסיום:מה את יכולה ללמוד על אותם בחורים שאם רק היו נותנים לך עוד מספר פגישות,אם רק היו קצת יותר סבלניים כלפיך לתת לדברים להתפתח היו מגלים אדם רגיש ביותר ואולי אף היו מגלים שאת רגישה מידי... אולי הם פשוט הבחורים שלא מתאימים לך... אולי...?! שנזכה לכתוב את עצמנו בספרם של צדיקים גמורים,לקבוע בליבנו את המקום בו נהיה ואליו נלך ולהחיל עלינו שפע של ברכה מן השמים עד בלי די. שנה טובה וגמר חתימה טובה בנימין וורצמן יועץ אישי זוגי ומשפחתי בית אל, מזרח בנימין