לפני בערך 10 חודשים הכרתי מישהו דרך בנ"ע, הוא גדול ממני בשנתיים וחצי, אבל נהיינו ידידים ממש טובים.. הרבה אמרו לי שאין כזה דבר ידידים טובים.. וזה נכון, אחרי בערך חודשיים התחלתי להרגיש כלפיו כל מיני דברים..
לפני בערך חודש חשבתי על זה ביני לבין עצמי, והחלטתי שזה ממש חסר תועלת.. יצאנו פעם פעמיים, אבל זה היה חסר משמעות לחלוטין. אז החלטתי להפסיק לחשוב עליו בצורה כזאת.. הבעיה היא שחשבתי שגרמתי לו לחשוב שאני מעוניינת בו.. אז חיפשתי דרכים איך להבהיר לו ש-כ-ב-ר ל-א.. אבל לא הייתה שום דרך חוץ מלדבר איתו פנים מול פנים. אז דיברתי איתו, אבל הייתה לי הרגשה שהוא מתייחס לזה בקלילות מדי. כאילו לא היה כלום. ונראה לי שממש הפריע לי שהוא התנהג ככה.. חשבתי שהוא יתייחס לזה יותר ברצינות, והוא סתם צחק והעביר נושא אחרי 4 דקות..
זה די פגע בי, אבל זה לא היה אמור! המטרה הייתה שהוא ירגיש ככה, ועכשיו אני לא יודעת ממש מה איתי.
תשובה
את מתארת מצב של ידידות "ממש טובה" ושאת מרגישה כלפיו "דברים". למרות זאת כשיצאתם זה היה "חסר משמעות לחלוטין" ובסופו של דבר "גרמת לו לחשוב" שאת מעוניינת בו.
למעשה, לקחת חלק בקשר בין אישי עם בחור גדול ממך, שלא ממש ברור לך מה מטרתו ומה אמור להיות האופי שלו. בגילך, מטרת הקשר היא להרגיש את אותם ה"דברים" שהרגשת. הרגשת צורך לבדוק את זה ויצאתם. אז הבנת שזה לא מה שחשבת שאולי זה לא מתאים לך לא כרגע, לא הוא. ועדיין את מבולבלת כי לא ברורה לך משמעות הקשר אם זה לא בשביל להרגיש "דברים" בשביל מה זה ?
אלא שלא כל מה שמתרחש אצלך מתרחש במקביל אצלו. והרגשות שלך אינם זהים לשלו. לפחות כלפי חוץ הוא מפגין יחס שונה. ההחלטות שהוא קיבל ביחס לקשר שלכם חסויות מפנייך ועלייך להחליט מה בדעתך לעשות.
חשבי: האם יש תוחלת לקשר בגיל זה? האם כעת אתם לא יכולים לדבר? האם את עדיין מצפה לכך שתמשיכו לצאת?
לך אין אחריות למה שהוא מרגיש את אחראית למה שאת מרגישה. נפגעת כי ציפית שירגיש ויחשוב כמוך. עכשיו התברר לך שלא.
שנה טובה,
יוסי ארנרייך
מנחה קב' זוגיות ומשפחה
פסיכולוג מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית