אני בת 27, רווקה.
רוב הבנים שאני יוצאת איתם די-משעממים אותי. אני בחורה די חברותית ושנונה, ובכל זאת אני מוצאת את עצמי משתעממת עם רובם.
דוקא אלו שאינם משעממים אותי כלל, הם אלו שאין סכוי בכלל שייצא מזה קשר ממשי (ואיתם אני מסוגלת לצאת חודשים).זה לא שהם מופרעים, או מצחיקים. חלקם שובבים, וחלקם "חנונים", אבל כולם הם כאלו שעוד בפגישה ראשונה כבר היה ברור, שחתונה - לא סביר שייצא מזה, מסיבות שונות (לכל אחד מהם, סיבה משלו).
האם זה מיקרי? האם אני נמשכת מנטלית רק אל אנשים "חסרי סכוי"? מה הסיבה לכך?
תודה,
עפרה.
תשובה
שלום לך
מדבריך אני שומע כי רוב הבנים איתם את יוצאת די משעממים אותך למרות שאת בחורה חברותית ושנונה ואלו שאינם משעממים אותך איתם אין סיכוי שתתחתנו, כבר בפגישה הראשונה ברור שחתונה-לא סביר שייצא מזה מסיבות שונות, לכל אחד סיבה משלו.
את מציינת כי את רווקה בת-27 .
שאלתך,האם את נמשכת רק לאנשים חסרי סיכוי, מה הסיבה לכך?
מעניינת מאוד הכותרת שנתת לשאלתך: "משועממת".מה כוונתך? האם את כזו תמיד או שמא רק כאשר את יוצאת עם בנים.ואם רק כאן,השאלה היא למה ומדוע, מה קורה לך במצב כזה שאת מרגישה משועממת.
עוד חשוב לבדוק למה את מתכוונת במילים: רוב הבנים משעממים אותי? האם הם משעממים אותך או שמא גם לך יש חלק בשעמומם שלך.
את מציינת בדבריך: "אני מוצאת את עצמי משתעממת..."--להרגיש משועממת זו החלטה שלך אם כי לא תמיד מתוך מודעות את בוחרת להרגיש כך. למה,זה נושא אחר שאפשר לבדוק אותו, אך אם תשימי לב לחלק שלך בהרגשת השעמום ותרצי ליצור בתוכך מציאות אחרת, שונה, אני מאמין כי תמצאי את הדרך המתאימה לך לטפל בעניין.
במילים אחרות, כיצד את יוצאת לפגישה הראשונה? מה מידת ההתלהבות, השמחה, הרצון שלך כאשר את נפגשת פעם נוספת עם בחור? האם בכלל יש לך חשק לעניין? האם את יוצאת בהרגשה שאולי הפעם הבחור הזה יהיה בעלך ואיתו אקים את משפחתי, את ביתי הפרטי, או שמא את מרגישה כבר עייפות, לאות מכל ההכרויות שהיו לך עד כה?(אני נוטה להבין שנפגשת כבר מספר פעמים).
אצל כולם ברור לך כבר בפגישה הראשונה שחתונה לא סביר שיצא מזה. האומנם כבר בפגישה הראשונה ברור לך שלא יצא כלום? כיצד ברור לך הדבר, אולי את מחליטה מראש שלא יצא, או הולכת בהרגשה שאין סיכוי רב וממילא מרשה לעצמך להחליט מהר שאין סיכוי ומסיימת את הפגישה מהר, ושמא הפגישה מסתיימת עוד לפני שהיא מתחילה מכיון שברור לך שאיתו אין כלל סיכוי שתתחתנו.
ייתכן מאוד כי זו הסיבה שאת מרגישה טוב דווקא עם בחורים שאיתם אין סיכוי היות והללו מסתדרים טוב מאוד עם זה שכבר בפגישה הראשונה ברור לך שאיתם לא תתחתני ,ושמא ברור לך העניין עוד לפני שבכלל נפגשתם....
"אני בחורה די חברותית ושנונה ובכל זאת אני מוצאת את עצמי משתעממת עם רובם" את מציינת בתחילת דבריך.ואולי כדאי לחשוב מעט האם יש קשר בין מידת החברותיות והשנינות שבך לכך שאת משתעממת עם רובם. מה עושה השנינות והחברתיות במפגש עם בחורים, כיצד התכונות הללו משפיעות אם בכלל על מה שקורה במפגש בינכם.
העלתי מספר שאלו ונקודות לברור פנימי בתוכך. נראה לי כי ההתיחסות שלך לשאלות אלו ונסיון להפתח בתוכך אל משהו אחר, יאפשר הולדה של חשיבה אחרת, הרגשה אחרת, ומעשים אחרים.
וד' יאיר את עינך ואת עיני עם ישראל כולו.
בנימין וורצמן
מטפל אישי ,זוגי ומשפחתי