שלום רב!
בתי בת שנה ושמונה חודשים. מגיל שנה וחודשיים היא רגילה לשבת על סיר הלילה. בתחילה רק בבוקר ובערב לאחר הארוחה (יציאות), ועם הזמן גם במהלך היום כבר הסתובבה ללא חיתול מלבד זמני השינה.
לפני כחודשיים נולדה לנו בת נוספת, וגם כשבאה לביה"ח לבקרני, היתה ללא חיתול ועם סיר תלוי בעגלה. יש לציין שלא תמיד כשאמרה "פיפי" רצתה לשבת, אולם היינו מפתים אותה עם כל מיני הפתעות קטנות שתשב- כלומר ידעה לומר ולהתאפק. היא גם היתה מפספסת בערך פעם ביום, למשל אחרי מקלחת, עד שחזרתי הביתה וראינו נסיגה. את כל זה עשינו כך שתהיה מוכנה למעון גמולה. לפני כחודש התחילה לבקר במעון (שם היא מאוד נהנית, וכבר מהתחלה לא היתה מתנגדת ללכת במיוחד), ובהתייעצות עם המטפלת האחראית החליטה להשאיר אותה ללא חיתול. לאחר כשלושה שבועות בהם רוב הפעמים היא פיספסה כמובן (3 מערכות בגדים רטובות ליום), הם ביקשו להשהות את הגמילה לכחצי שנה.
מס' שאלות:1) האם כשהיא מגיעה הביתה ומבקשת לשבת על הסיר, להוריד לה את החיתול? להשאיר אותה ללא חיתול אם היא מתעקשת?
2) האם כשהיא אומרת אך נראה שכבר עושה צרכיה בחיתול, לומר לה שיש לה חיתול ולא נורא?
3) האם כל זה יצר לה בלבול שייתכן ויגרום לה נזק בעתיד-בגמילה ה"אמיתית" או בכלל?
תודה מראש וסליחה על האריכות.
תשובה
שלום רב, ההתרשמות היא שמדובר בנסיגה זמנית בחינוך לניקיון. לידת אחות היא בהחלט סיבה לתגובה רגשית ולקושי. אינני בקי בעניין הטכני מה כדאי אבל נכון לגייס הרבה סבלנות, הרבה לדבר איתה בשפתה ולהסביר, לא לכעוס ולראות האם בהדרגה חל שיפור. לא נראה שמדובר בבעייה קשה. בהצלחה וגמר חתימה טובה.