שלום רב
אני בחורה בת 25,כבר שנים "בוער" בקרבי,הבדידות בו אני מוצאת את עצמי.
באופן כללי בחברה ובמשפחה אני מסתדרת עם כולם,אבל לא ממש קרובה לאף אחד,והפוך
1)(אנחנו 8 במשפ' אני כמעט הקטנה,כולם נשואים),כשבאים להתאריח אצלינו/בשמחות אני מרגישה כמו גלגל חמישי
2)בחברה כמה שאני מנסה אני מרגישה מחוץ לעניינים
אני מטבעי די מופנמת (או שלמדתי להיות כזו),
אני בטוחה שזה לא מטיב עם העניין,ואולי יש פשוט איזה כישור חברתי שחסר לי??!!
האם אני מקרינה משהוא שלילי/מופנם???!!!
אני מרגישה שחוסר החברה נוגס באופטמיות ושמחת החיים הטבעית שלי
נוגס בערך העצמי,ובהרגשה הכללית ביום-יום
אני זועקת לעזרה,האם יש לכם עיצה?
בתודה רבה להתיחסות (אני מקווה מהירה)
תשובה
שלום רב, היות ומדובר בבעייה רגשית שמלווה אותך כבר הרבה זמן כדאי ונכון ללכת ליעוץ מקצועי ולבדוק לעומק מה הסיבות לתחושות הבדידות שלך, וכיצד להתמודד. מלכתחילה, אין בעייה בלהיות מופנמת ופחות חברותית, אבל היות ואת סובלת מכך ולא מרגישה טוב עם עצמך כדאי לטפל בנושא. בין לבין, נכון יהיה לשתף חברה או מישהו מהמשפחה שאת מרגישה נוח איתו כדי לא להשאר לבד עם התחושות אשר מכבידות עליך. בהצלחה ומועדים לשמחה.