שלום
בתי בת ה-13 חזרה במוצ"ש משבת אולפנה.
כששאלתי אותה למחרת (באותו ערב שחזרה הלכה
ישר לישון), אם נהנתה, השיבה שלא. כששאלתי
מדוע, היא ההשיבה שלא חשוב. באותו יום היתה
גם מאוד עצבנית.
קשה לה לספר לנו מה עובר אליה. כך גם כלפי
בית הספר וכו'. לפעמים אחרי שבוע, שבועיים
היא מספרת משהו שהציק לה.
איך אוכל לעודד אותה שתספר לי מה עובר אליה.
בתודה מראש
תמר
היא גם כמעט לא מספרת על מה שעובר אליה
בבית הספר.
תשובה
שלום רב,
הדרך היא להסביר לה שמאוד חשוב שתספר מה מטריד אותה כיוון שעצם הדיבור יקל עליה, ואולי גם ניתן ליעץ לה ולעזור באופן מעשי. אם כרגע קשה לה, לשאול שוב למחרת ובימים הבאים, לא בנדנוד אבל בהתמדה עד שהיא תאמר משהו משמעותי.
במידה ונראה לך שמדובר במשהו קיצוני ניתן ללחוץ יותר או לברר אצל חברות או הצוות החינוכי האם ידוע להם משהו. אגב, פנייה עניינית לצוות החינוכי לשאול האם גם הם שמו לב למצב רוחה היא חשובה.
עצם ההתענינות והאיכפתיות של ההורים חשובה, ולעתים כדאי לדעת באופן מדוייק אולי ניתן לסייע.
בהצלחה.