אני רווק בן 34. חי בשגרה הזו כבר 11 שנים מסיום ההסדר. למדתי מקצוע וב"ה אני עובד.
והבעיה שאני מרגיש שהתרגלתי לחיות לבד. טוב לי. חי ברמת חיים סבירה - מחזיק אוטו וחוסך, יש לי חברים בקהילה שאני משתייך אליה.
וביום יום אין לי זמן לבחורות. חוזר ב7 - 8 בערב מהעבודה, עייף, אין לי כוח להתחיל ולצאת שוב.
נפגשתי עם עשרות ואולי מאות בחורות בחמש עשרה שנים האחרונות. אבל שוב לצאת ושוב למכור עצמך בפגישה ושוב להתאכזב אין לי כוח וגם לא חסר לי. גם החשק וצורך כבר לא כמו שהיה כשהייתי צעיר.
בקיצור מה עושים?
תשובה
"בקיצור מה עושים".
האם יש קיצור? כמה הדבר חשוב עבורך, כמה אתה מוכן להשקיע בלי קיצורי דרך בשביל למצוא את אישתך, אם ילדך...? על מה אתה מוכן לוותר היום בשביל להתחתן, האם אתה מוכן לעבוד פחות שעות, להרוויח פחות כסף, לרדת ברמת החיים בלי אוטו, פחות חסכונות או שמא...? האם אתה מוכן לחזור הביתה מוקדם יותר על מנת להיות גם איש של בית...?
סליחה על מתר השאלות אך איני מכיר אותך, אינך יושב מולי ואיני רואה את מבט עיניך לכן אני שואל בתקווה שאחת השאלות אם לא כולן תמצא מסילה אל ליבך ותפתח בתוכך משהו חדש לכל העניין.
מה אתה מרוויח מחיי הרווקות ועל מה תצטרך לוותר ברגע שתתחתן? האם אתה מוכן לוותר על אותו דבר או שמא הוא חשוב לך יותר מחי הנישואין,יותר מחיי משפחה: אישה, ילדים, שולחן שבת שלך, פסח שלך, סוכות שלך, חנוכה שלך, חגיגת החומש של הבן הבכור שלך, בר מצווה של הבן שלך ועוד ועוד.
יתרה מכך כמה היה הדבר חשוב עבורך בעבר, כמה היה חשוב באמת לא בגלל שזו נורמה, שכל החברים מתחתנים, שההורים לוחצים, שכבר לא נעים בחברה (או אולי כן נעים בחברה והחברה אפילו נותנת לגיטמציה לרווקות) או כל סיבה אחרת. כמה היית פנוי באמת לדבר גם על חשבון דברים אחרים כמו:מקצוע, רכב, רמת חים סבירה, חסכונות וכדומה.
"והבעיה שאני מרגיש שהתרגלתי לחיות לבד". אני שומע מדבריך שני דברים:
1) שטוב לך לחיות לבד.
2) שאתה רואה כבעיה את המצב שטוב לך לחיות לבד, ומנסה לחשוב "אז מה עושים"?
נראה לי שעצם זה שאתה רואה את המצב כבעיה זה עצמו פתח לתיקון, פתח למציאת פיתרון. לעיתים יש לנו בעיות וקשיים ולא רואים, לא שמים לב, לא יודעים שאנחנו בבעיה. לעומת זו כאשר אדם מרגיש שהוא בבעיה ויודע לשים את האצבע במקום הנכון זה עצמו כבר פתח לתיקון, לפתרון--וכדאי שתשים לב לדבר.
אני יכול לתת לך נאום שלם על חשיבות הקמת בית בישראל על פי מקורת חז"ל אך נראה לי שלא את זה אתה מחפש, מן הסתם כבר שבעת משיעורים ודיבורים בנושא ואם אני טועה אז כלך לך אל רבותינו, אל שיעורים טובים ויפים הנמצאים במקומות רבים.
ונקודה נוספת לפני סיום. אני מציע לך לעצום את עינך ולדמיין את עצמך בגיל שמונים יושב בביתך ומביט אחורנית על שנותיך. אתה מצליח לראות את חייך עוברים לפניך בסרט חי ממש, מה אתה רוצה לראות בכל הקשור למציאת זיווגך שלך? מה אתה רוצה לראות ממכלול חייך? אלו תמונות מחיי המשפחה האישית שלך אתה רוצה לראות על המסך? איך אתה רוצה לראות את עצמך: רווק, נשוי ובעל משפחה עם אישה, ילדים, חתנים וכלות, נכדים....? איך תרגיש אם לא תראה בתמונות משפחתך שלך משפחה כלל: לא תראה אישה, לא תראה ילדים, לא תראה נכדים?
ושאלה אחרונה.
אתה יושב בסלון ביתך בשבת אחר הצהרים רוח נעימה מנשבת בחוץ ונכדך (כן התחתנת בשעה טובה ב"ה) בא לבקר אותך ולהתייעץ בסוגיא שאתה מתייעץ עמנו. מתברר לך שנכדך עובר את אותם קשיים ודילמות שאתה עברת בצעירותך, מה אתה אומר לו, אלו משפטים הוא שומע ממך, עם אלו מחשבות חדשות הוא יוצא ממך במוצאי שבת, באיזו הרגשה הוא עוזב אותך במוצאי שבת והולך הביתה אל הוריו,אל אמו,הבת הבכורה שלך....
יאירו ימי החנוכה ויפתחו אותך ובתוכך למצוא את שלך באהבה ובשמחה.
בנימין וורצמן
מטפל אישי זוגי ומשפחתי