אני בשנה האחרונה קרו לי סיטואציות כמו מוות של אדם מהישוב שלי, הגרוש וזה ממש משפיעה לי על הכל למשל כשאני יושבת עם עצמי אני חושבת שמשהו מבני המשפחה שלי מת או משו בסגנון ובלילה אני לא ממש נירדמת. אני כאילו כל הזמן בתוך עצמי חושבת על הגרוש, על אנשים מתים, תאונות, וכל מיני סיטואציות דומות...זה מתחיל להפריע לי כי זה גורם לי להיות יותר סגורה בעצמי ואני כבר בתוכי רוצה שתקרה לי סיטואציה כזו כדי ש"המסכנות" שלי תצא וכולם ירחמו עליי אז איך אני יוצאת מזה?
תשובה
שלום לך,
אכן חוויות קשות עברו עלייך בזמן האחרון, חוויות של אובדן ואבל. אילו חוויות שהנפש חייבת לעבד על מנת שאפשר יהיה להמשיך הלאה.
מדברייך את למעשה רומזת כי הסביבה תקבל את רגשותייך הקשים רק אם יקרה לך, חלילה, אסון "רשמי".
האם את בטוחה שההנחה הזו נכונה?
הסתכלי סביבך, אולי נמצאת שם חברה, מדריכה, קרובת משפחה או מורה שתאזין ותהיה שותפה (או שותף) למה שעובר עלייך.לפעמים מספיק אדם אחד לשפר הרגשה.
הייתי רוצה להעלות השערה נוספת אשר יתכן ותדבר אלייך ויתכן שבכלל "לא תתחברי":
בדמיונותייך את למעשה "מחסלת" אנשים. האם את כועסת עליהם באיזשהו אופן? האם נוכחותם פוגעת בך וכדומה.
במקרים אלו כדאי לשקול לברר עימם את מה שמציק לך ואולי על ידי כך לשפר את הרגשתך.
תצליחי
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה