אני רציתי להתייעץ איתך על בעיה אישית שלי שאני לא יודעת מה לעשות ואולי תוכל לעזור לי.. אני נולדתי בקליפורניה ארהב ושאני עליתי לישראל הייתי בת 7, אני הייתי ילדה עם הרבה ביטחון עצמי והייתי מאוד שובבה ועליזה, אבל גם אני הייתי קצת שמנמנה ושאני עליתי לישראל חשבתי שכולם חברים של כולם אבל שנכנסתי לכיתה כולם צחקו עלי שאני שמנה וזה מאוד הוריד לי את הבטחון העצמי במשך הזמן, נהפכתי להיות מאוד בודדה, וכמעט כל שנה אני עברתי בית ספר... כיתה א' עברתי באמצע בגלל שעברתי לישראל, ואז בכיתה ב' הייתי בביהס אחר, וגם בכיתה ג , ואז אמא ואבא החליטו לעבור לפתח תקווה ששם סוף סוף הייתי באותו בית ספר ל3 שנים וגם שם כל הזמן היו לי בעיות חברתיות, ואז אני עברתי בית ספר בכפר סבא ואז עברתי עוד בית ספר, ועוד בית ספר, ואז אבא החליט שיורדים חזרה לניו יורק, אז עוד פעם הייתי צריכה לעבור בית ספר, ועכשיו אני בקולג בניו יורק ברוקלין שתי פעמים בשבוע ואני היהודיה היחידה בכיתה שלי.. אני לא הייתי מאמינה כל כך גדולה כל החיים רק שאני עברתי לניו יורק האמונה שלי התחזקה, ואז אבא שלך אותי לפניממיה בשיקגו, ובגלל כמה סיבות הוא לא רצה שאני יחזור לשם, שאני באתי לניו יורק אני הלכתי לבית ספר שזה דתי אבל הבנות לא ממש דתיות, ואני הייתי הדתיה היחידה בכיתה וגם המורות היו דתיות, וכל הבנות היו רוסיות ואני לא, אז אני הרגשתי מאוד שונה מכולם.. וגם בנוסף לכל לא ידעתי אנגלית כ"כ טוב, וגם הם מדברות רוסית... בכלל זה היה כמו גהנום בשבילי... ושאבא החליט שאני לא חוזרת לשיקגו יותר הוא שלח אותי חזרה לבית הספר הזה, ואני הכרתי שמה 3 בנות שאני הייתי בקשר עד שקרה משהוא, ואני יודעת שזה היה קשר לא טוב, בגלל שאני שומרת קשרות,שבת, נגיעה וכל זה והם לא, והרבה דברים שהיו מאוד חשובים לי לא היו חשובים להם בכלל.... ואז התברר לי שאחת מ3 הבנות האלא גנבה לי כסף אז אמרתי להם שאני לא רוצה להיות חברה שלהם יותר.. אמרתי תשמעו אני דתיה ואתם לא, אני שומרת קשרות נגיעה.. הכל ואתם לא אכפת לכם אפילו מהיהדות, (אחת מהם עומדת להתחתן עם גוי)... אזהם אמרו בסדר את לא רוצה להיות בקשר יותר, לא צריך. וזה מאוד פגע בי בגלל שחברות זה מאוד חשוב לליבי כי אני רב החיים הייתי בלי חברות. בנוסף, יש בעיות בבית.. אבא שלי ואח שלי הקטן לא מדברים זה עם זה כבר משהו כמו 5 שנים, כי אחי הקטן מאוד חוצפן וחושב שהוא "מלך" והוא תמיד עשה קצת בעיות אז אבא לא מדבר איתו יותר ועם כן רק בצעקות או במכות, היה כבר מצבים שהם קראו למשטרה, ועכשיו הם בכלל לא מדברים, וזה פוגע באח שלי מאוד, כי מאז שהוא היה ילד קטן אבא שלי לא סבל אותו, אז זה כמו להיות בלי אבא בכלל... לראות את כל הילדים מקבלים אהבה מאבא והוא לא זה מעליב מאוד ואני מבינה אותו. ואחים שלי אחד בן 22 ואחד בן 23 מתקשים למצוא זיווג טוב, אח שלי אילן היה עם חברה שלו ליותר משנה, והיא היתה חילונית חולת סכרת אז אבא שלי לא הסכים להם להתחתן כי זה בספק עם היא יכולה להביא ילדים, וזה הביא הרבה מריבות בבית ואח שלי מאוד ירד ביהדות בגלל זה אבל ברוך ה' הוא מתחיל לחזור יותר ויותר.. והוא כבר לא בקשר איתה. אח שלי השני בכל זאת כן רוצה למצוא משהי אבל בכל אחת הוא מוצא פגם... כלום לא טוב בשבילו. ואני, אני כבר בת 19 ואני יצאתי עם כמה בחורים ואחרי הפגישה הראשונה לא שמעתי מהם יותר, אמא ואבא וכל מי שבאמת אפכת לו ממני אומרים לי לעשות דיאטה והם כבר יורדים לי על הנשמה ולפעמים זה כבר הורג אותי.. אני ניסיתי הרבה דיאטות בחיים וזה הצליח ואז זה עוד פעם נכשל ואני לא יודעת מה לעשות.. אין לי שום חברה עכשיו, אין לי שידוך, יש קצת בעיות בבית.. האם יש לך עצה להביא לי??
תודה רבה על הזמן שלך, ואני מצטערת עם יש לי שגיאות כתיב לא רשמתי בערית הרבה זמן.
רעיה.
תשובה
לרעיה שלום וברכה.
ממכתבך עולה כי את מרגישה מצוקה בתחומים רבים בחייך. בתחום המשפחתי, בתחום החברתי וגם בינך לבין עצמך.
העובדה שהינך בת תשע עשרה מאפשרת לך להיות בת חורין להיות האחראית לשלומך ולהתקדמותך בחיים.
לא תארת אם יש לך איזושהי מערכת תמיכה (חברות, קרובי משפחה וכד.) אולם מכיוון שתחושות המצוקה הן במגוון נושאים כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
אם מגורייך בנוי יורק הרי שיש שם מטפלים רבים. בקהילה היהודית ישנם גם מכונים המעניקים טיפול מסובסד.
בד בבד את יכולה לפנות לדיאטנית שתעזור לך בנושא הדיאטה או לאוכלי יתר אנונימיים.
את צעירה ועתידך לפנייך. כדאי לנצל את הזמן הקרוב לשפר את הרגשתך וכך תוכלי לנצל את הפוטנציאל שודאי טמון בכך.
תצליחי
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה.