שלום!
איך אני יכולה לדעת אם יש לי חסך רגשי? אני חושבת כך כי תמיד כשאני בבית לא טוב לי. ( אני בת 25)
אבא שלי מאוד ביקורתי, אבל תמיד דואג שיהיה לי אוכל שאני אוהבת כשאני באה הביתה וכל הזמן שואל למה אני לא אוכלת את מה שהוא קנה. זה אולי טיפשי ,אבל מעצבנות אותי כל השאלות שלו. הוא אף פעם לא מדבר איתי בגובה העיניים, ותמיד כשאנחנו מדברים על משהו (אני בקושי מדברת איתו.)אז הוא הרבה מדבר על עצמו ,ובגלל שאני כבר מכירה אותו אני נותנת לו לדבר עד שיסיים ומנסה להגיב במילה או משפט כדי לסגור את הנושא כי אין לי כוח לדיבורים כאלו.
הוא יכול לדאוג לי מאוד בכל הנושא הכספי והחומרי אבל אף פעם אי אפשר לדבר איתו בדברים שיש בהם חילוקי דעות (בעיקר לגבי דברים שקשורים אלי) כי אז אני יודעת שהוא יכול לדבר אלי בציניות שתכאיב לי מאוד.
אני מרגישה חנוקה בבית, כי אין לי מה לעשות שם ואני מאוד משועממת והדיבורים בין הורי מאוד שטחיים וכשאני הרבה זמן בבית זה מעיק עלי כל כך שלפעמים אני ממש מאבדת תיאבון ויש לי כאב ראש ומר לי. אני כל הזמן חושבת על כך שהייתי רוצה שיאהבו אותי . למה אני חושבת ככה? מה זה אומר? האם יש לי חסך רגשי? אני אוהבת את אימי אבל היא לא אדם שאני יכולה ללמוד ממנו על החיים .אני מרגישה שאני זקוקה מאוד לאנשים שיאהבו אותי ואני מתביישת בזה.מה עלי לעשות? האם אני צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי? מה זה חסך רגשי?
תשובה
שלום רב ומועדים לשמחה, מדבריך עולה שאכן קיים קושי רגשי ואולי גם חסך רגשי כתוצאה מהיחסים עם ההורים, ובמיוחד עם אבא. נראה שאת סובלת מהמצב. אין מה להתבייש בצורך להיות נאהבת, השאלה היא מה ההורים מסוגלים לתת, והאם אין אחרים מהם את יכולה לקבל ולתת יחס של אהבה. לא התיחסת למה קורה לך עם חברות, או עם בנים. טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור בהבנה של הקטע הרגשי, ובמציאת דרכי התמודדות ושיפור ההרגשה. בהצלחה.