שלום, בברית של בני הבכור אבי היה הסנדק. נראה טבעי שאבי בעלי יהיה הסנדק הבא (בע"ה בקרוב) אבל!!! אני לא מכבדת את האיש הזה ולא מעריכה אותו על כלום, גרוע מכך - אני פשוט בזה לו על מה שעשה בחייו המשפחתיים, כד כדי כך שאני לא יכולה להסתכל עליו. הצביעות נשפכת ממנו , רדיפת כבוד וגאווה עצמית שאני פשוט לא יכולה לשאת. רק המחשבה שאני אתן דווקא לו את הכבוד הגדול הזה להחזיק את בני היקר מאוד בברית, ברגע שאני יושבת בצד ומתפללת לאלוהים שלא יכאב לו - מרתיחה את דמי. חשוב לציין שכבר היה סנדק בעבר לאחד הנכדים. דיברתי על כך עם בעלי (ברור שבעלי מעונין שאביו יהיה סנדק) והוא נסער אך תפס את עצמו ונשאר מאופק ואני מעריכה אותו מאוד על כך. איך יוצאים מזה הכי יפה שאפשר? רעיונות בבקשה...



תשובה

שלום רב, שלום בית ויחסים טובים עם המשפחה הוא נושא חשוב ורגיש הדורש וויתורים ופשרות. נראה שאין לך ברירה אלא לקבל את המקובל במשפחה, למרות הרגשתך. נקודת המפתח היא עמדת בעלך. תנסי לחשוב עם בעלך האם ניתן באופן הגיוני למצוא אדם אחר המוערך ע"י כולם, באופן שזה לא יתפס כפגיעה בחותנך. בהצלחה.