בס"ד
שלום רב. יש לי מספר שאלות, ואני מקווה שתוכלו להתייחס לפי סעיפים, אם אפשר.
1. במקרה בו אישה מכניסה אצבע פנימה ויוצאת הפרשה צמיגית עכורה, והיא שמה אותה על נייר טואלט כדי להתבונן בה וההפרשה נראת בעלת גוון מהול בוורוד עכור. ואחרי כמה דקות בודקת עם בד והבד יוצא נקי. מה זה אומר?
2. האם יש הבדל אם אותו מקרה ארע לה בעת שסופרת שבעה נקיים (והאם צריכה להתחיל מחדש) לבין מצב שזה קורה לה בזמן שהיא על גלולות וידוע לה שכבר היו מקרים של הכתמות או דימומים קלים על גלולות (דימומים שנראו רק אם בודקת בפנים, לא כאלה שהצריכו פד או כאלה שנראו על תחתון).
3. לעיתים קורה לי שאני מוצאת הפרשה צמיגית כמו נזלת והיא בצבע עכור עם גוון ורוד או חום, לכאורה, אבל אם אני מורחת אותה באצבע על הבד או הנייר, אז לא רואים כלום. בניגוד לדם ממש או לשאריות של דם שגם אם מורחים אותם אז הם נשארים על הבד, וגם אחרי שמתייבש רואים אותו. מה דין של הפרשה הזו? אני חוששת, כי אני מבינה שאם במקרה כשאני בודקת, בדיוק יוצאת ה"נזלת" הזו - אני בבעיה, אבל אם יוצא לי לבדוק קצת אחרי שהיא יצאה, אז היא כבר מתדלדלת בנרתיק ולא יראו כלום בבדיקה, ובעצם הבדיקה שלי תלויה בזמן שייתא לי לבדוק וזה מתסכל.
סליחה על האורך והפירוט ומקווה לקבל תשובה במהרה...
תשובה
שלום רב,
1. התשובה הכללית שאתן לך היא שצריך להיות בקשר עם סמכות רבנית שיכולה לראות את העד או את הנייר. ולאט לאט יתברר לך מה פשוט שתקין ומה בכל אופן דורש פסיקה. יכולת ההבחנה בצבעים עוברת במסורת ורב מתמחה בכך באופן מעשי. לכן קצת קשה לתת תשובה ברורה ךשאלותייך. בכל אופן, כתם על אצבע שהיתה בפנים דורש בירור וכפי שנהגת לקנח על בד לבן ( אונייר) ולבחון אותו.
2. אין הפרש בכך בין שבעה נקיים לימי טהרתה.
3. לא ברור לי אם ההפרשות שתא מוצאת היא על הלבנים או בבדיקה פנימית אם זה בבדיקה אז כפי שכתבית בסעיף 1 וצריך לדון אותה כפי שהיא.
הערה:
א. מאד משמעותי באיחזה אור בודקים את העד לפעמים הוא מטעה לא כדאי לבדוק לאור נורת להט.
ב. אם יש בעיה של הכתמות ודימומים לא סדירים כדאי להיות בקשר
בהצלחה
הרב יצחק ניסים