הייתי בקשר בערך כ- 4 חודשים כשבמהלכם נפרדנו וחזרנו לפחות פעמים בגלל רצונו של הבחור לחשוב ( פעם אחת פסק זמן ופעם אחת פרידה ) שאחריה הוא ביקש לחזור. אחרי שחזרנו היינו ביחד עוד זמן מה ואז לא הייתה לי ברירה ולמרות שמאוד רציתי להמשיך הוא כל הזמן אמר לי שהוא מתלבט ואני אמרתי בסדר מותר להתלבט אבל אם אתה נמצא בקשר זה בגלל שאתה רוצה להשקיע בו ולקדם אותו וכשהוא אמר שהוא לא יודע אני אמרתי דיי, שאין טעם להמשיך ככה והוא הסכים. ונפרדנו. הבעיה היא שאני מאוד אוהבת אותו ובתוך תוכי נראה לי שזה כנראה צריך להיות הזיווג שלי, אבל מה לעשות שהוא לא רואה את זה, עכשיו כ"כ קשה לי ... אני לא יודעת מה לעשות, אני יודעת שאני לא רוצה אותו במצב הזה- שהוא לא רוצה! אבל אני כ"כ רוצה שהוא ירצה... ואני גם לא יכולה לשבת ולחכות לו. אבל אני כל הזמן חושבת רק עליו. ומצד שני אם הוא יבקש לחזור אני לא יודעת מה לעשות כי הוא פגע באמון שלי כבר יותר מידי פעמים אז למרות שאני רוצה אני לא חושבת שכדאי כי אם הוא יעשה את זה שוב ושוב אין לי כח לזה... והאם כדאי להתקשר לפני החג להגיד חג שמח? אשמח מאוד אם יהיו לכם קצת תשובות בשבילי כדי לצאת מהמצב המבאס הזה. זהו שיהי לכולנו חג פסח כשר ושמח ושלא נדע יותר עצבות.
תודה מראש... אלמונית
תשובה
מועדים לשמחה,
מצב בו צד אחד מעוניין וצד שני מתלבט מאפיין הרבה תחילת קשר זוגי. חשוב מאוד שאת ברורה לעצמך ולו בהרגשתך. 4 חודשים זה עדיין זמן קצר לקשר. נסי להיות חזקה עם עצמך ולגלות אורך רוח וסבלנות. קשה לייעץ בלי להכיר אותך ואותו, בכל מקרה הבהרת עמדתך, חיזור מתון כמו איחולי חג שמח ועמדת המתנה היא גישה הגיונית. ניתן גם לשאול אותו בהמשך אם יעוץ יכול לסייע לו בהתלבטיות שלו.
במידה ולא יחול שינוי בהתנהגותו במשך תקופת זמן משמעותית תיאלצי לנתק עצמך רגשית ולהכיר היכרויות נוספות.
בכל מקרה בהצלחה וחג שמח.