סיפור קצת ארוך, אבל אשמח לקבל תשובה מפורטת.
אנחנו משפחה של 11 ילדים. לפני כשלש שנים עד לפני כשנתיים התחתנו אצלנו במשפחה ארבעה אחים, (ארבעה ילדים בשנה). האחות הראושנה שהתחתנה היא הצעירה מבין הרבעיה. לאחר חתונתה קיבלנו למשפחה גיס קשה, אני אקצר ואמר שבערך כחודשיים הוא ואישתו לא יזמו שיחה עם ההורים שלנו. אח"כ הם קצת למדו להסתדר עם זה אבל יחד עם זאת כשנתיים הם לא ביקרו בבית הורי.
לאחר תקופת זמן, אח אחר, בעקבות דברים שקרו במשפחה, החליט שהוא לא מדבר עם כשבעה אחים שלו.
כל הדברים האלה הובילו אותי לנסיון לפתור את הבעיה בדרים שונות. המסקנה שהגעתי אליה היא* שמי שמסוגל לפור לא רוצה, ומי שרוצה לא מסוגל לעשות כלום. הדברים האלה מובילים אותי לחיכוכים עם כל המשפחה, כולל ההורים והאחים הגדולים, ואני די מרגיש שכולם נגדי (מהאחים הגדולים) במשפחה. היום קיבלתי יותר שתי רמזים שאני לא ממש רצוי בבית ביומיים של שבת וחג ראשון של פסח כולל ליל הסדר, (יתכן וזו הפרשנות שלי).
מצד אחד בא לי לעזוב הכל ולברוח, (מה שכנראה אעשה כשאתחתן). מצד שני יש לי אחים תאומים בגיל בר מצווה ואחות נוספת בת 14 שנורא חשובים לי והייתי שמח להוציא אותם יחד איתי מ"הזוהמה" הזו ולברוח איתם לאן שהוא.
אני מתוסכל מזה נורא, זה גורם לי להמון חיכוכים גם עם אמא שלי ואבא שלי ובודאי שאם אחים שלי, זה גורם לי לרמוז כמעט בכל שיחה עם אחי הבכור (אני רביעי) שלא אכפת לי אם אהיה מעורב בתאונה, ולא אכפת לי מה יקרה לי (ובהערה אני זורק לו שכאילו למישהי כן יהיה אכפת).
לא יודע, אין לי מושג מה לעשות, וכנראה בחג הזה, אם כל זה שזה חג החירות, אני אהיה מתוסכל נורא.
בעיקר רציתי לפרוק, אבל אשמח אם למישהו או למישהי יהיה פתרון אמיתי בשבילי.
בברכת חג חירות שמח וכשר (קודם שיהיה שמח)
אבי
תשובה
מועדים לשמחה,
המעורבות שלך והאיכפתיות הם חשובים, אך יתכן וכאחד מהבנים הצעירים אין לך הסמכות לסייע, לפחות לא בשלב זה. לכן חשוב שתתרכז בעצמך ובהתפתחות שלך, תתנתק מעט מהבעייה, ותשמור על יחסים טובים ככל האפשר עם בני משפחתך.
לא ציינת את גילך, ובמה אתה לומד או עוסק. כדאי שתשוחח עם מישהו משמעותי מחוץ למשפחה, או בקהילה או במשפחה הקרובה, ותוכל לחשוב עם גורם נייטרלי מה אפשר לעשות אם בכלל. לצערנו לא לכל בעייה יש פתרון, וישנם מצבים קשים במשפחות.