שלום,
אני בת 15, אני נורא מקווה שתצליחו לפתור את בעייתי אז זה הולך ככה:
עד תחילת השנה, הייתי ילדת חלומות! בחיים שלכם לא תיארתם ילדה כזו, באמת הייתי ילדה שכולם מעריצים! טובה בלימודים, מלכת החברות, טובה בלדבר, כושר שיכנוע ענק, אהובה על כולם, צדיקה, ומתחילת השנה, אני מרגישה קצת פחות! נהייתי יותר קנאית, פחות אהובה, שום דבר לא הולך לי כמו שתכננתי, פחות מרכז העניינים, זאת אומרת, אם תראו אותי ברחוב לא תשערו אפילו שמשהו עובר עליי! -ילדה שמחה, רעשנית, תוססת...אבל משהו מבנים נשבר! וזו עובדה, היה קשה לי להגיד את זה אך עכשיו אני אומרת! משהו בתמימותי התפוגג, משהו באהבת הבורא נפל! אני עדיין מתפללת, נחשבת "צדיקה" אך...זה לא מה שהיה...תוכלו לעזור לי?
תודה מראש
תשובה
שלום רב לך
אכן משהו בתמימותך התפוגג.
את מבינה וקולטת כי עולמינו הפנימי מורכב בהרבה ממה שנראה כלפי חוץ ולא רק. גם לנו, כצעירים, החיים ועצמיותינו הם בעלי מודעות עצמית מוגבלת. ככל שגדלים, מעמיקים ונחשפים למורכבות שבחיים - הזוהר והתמימות מתפוגגים.
קחי את זה למקום של גדילה, אל תפלי לתוך זה. נסי לראות מה את יכולה ללמוד על קשייך, איך את יכולה לפתח כישורים - אך הפעם באופן בוגר יותר.
אם, את חושבת שישנה ירידה מתמשכת בתפקוד שלך (דבר שאינך מתארת כלל) כדאי לשוחח גם עם יועצת בית הספר.
בברכה,
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה