פרודתי עזבה את הבית לפני כחצי שנה, לבית הוריה. על אף פניות מצד גדולי הרבנים שתחזור ולו בשביל לא לפגוע בשלמות המשפחה (יש לנו 3 ילדים)- היא לא מעוניינת לחזור, למרות שאין טעם מבורר בסיבת עזיבתה (כך אומרים הרבנים). הבעיה מתחילה כאשר היא מתחילה להתעלל בילדים- אני קובע לדבר איתם וזה "משום מה" לא יוצא. אני קובע שבועיים לפני פסח שיהיו איתי בליל הסדר (בהסכמתה המלאה), ויומיים לפני היא מחליטה לבטל על מנת להתנקם בי. הילדים הרכים (בני 5, 2, 3 ) בוכים וקשה להם מאוד, במיוחד לאור העובדה שאנו קשורים מאוד.
אמרתי להוריה שאם היא תפסיק לנסות להתנקם ובאופן ענייני תבין שאני אבי הילדים- זה ימזער את הנזק שהולך ונגרם להם, אך היא לא מוכנה להקשיב. מה לעשות?
תשובה
מועדים לשמחה,
היות וסיבת עזיבתה איננה ברורה ומבוררת, אפילו לדעת הרבנים, נראה שמדובר במצב נפשי ובבעייה פסיכולוגית הדורשת אבחנה. נראה לי שגם דרושה הערכת המסוגלות ההורית של אישתך. בנושאים כאלו הגורם המוסמך הוא שירותי הווחה ופקידת סעד.האם פנית אליהם? זכותך לבקש בדיקת המסוגלות ההורית ומצבם הפסיכולוגי של הילדים ע"י גורם מקצועי מוסמך, ובמידה ולא תענה ניתן לפנות ליעוץ משפטי.
ביחס אליך, המצוקה היא ברורה, ולפניך תהליך ארוך, קשה ומכאיב. זכותך להיאבק על תפקידך ומעמדך כאב,וניתן גם לפנות ליעוץ פסיכולוגי. חזק ואמץ.