שלום רב!
אני נשואה מזה כ-6 שנים,ולמרות רצוני להתיידד עם משפחתו של בעלי, התחוור לי שאין לי שום שפה משותפת עימם. למעשה מעשים רבים ומילים רבות, ביניהן עקיצות של ממש, גרמו לי ממש לשנוא אותם באופן שמטריד אותי. כשאני נמצאת בחברתם אני חשה שאני בין אנשים שהם ממש בתת-רמה שכלית. אני יוצאת פגועה מכל מפגש/שיחת טלפון עימם. בנוסף לכל זאת, הוריו דוגלים בשיטה של להיעזר בילדים (בעיקר בבעלי) בכל דרך,כלכלית במיוחד, כאשר אני חונכתי בדרך של לתת ולחסוך לילדים. והתוצאה העגומה מביאה לידי ריבים בלתי פוסקים על כך ש"אמרו לי ופגעו בי" ו"יש גבול לניצולנו".
לשם הבהרה:אני מאוד שמחה שבעלי יכול לייעץ, לשפץ ולעזור, אך יש קו מסויים שגובל בניצול.
אני החלטתי להמעיט למינימום את ביקוריי בבית הוריו, אך ידוע לי שאין זה מצב שיכול להימשך. מטרתי בכך להקטין למינימום את החיכוך בעוול שנעשה.
איך אפשר בכ"ז לבקר ולשוחח עימם מבלי לריב אח"כ שבוע?
בתודה.
תשובה
שואלת יקרה,
את מתארת מצב לא פשוט ובודאי שקשה לך להתמודד עימו. אני שומעת בדברייך הרבה שיקולים שכליים ויישר כוחך שלמרות התחושות שעולות וצצות בך עדיין חשוב לך שיישמר איזשהו קשר. מערכת יחסים פוגעת ומתערבת מצד הורי אחד מבני הזוג הינה דבר נפוץ מאוד שרבים הזוגות שצריכים להתמודד איתו. אין עיצות על רגל אחת אך, תבורכי על המחשבה של פנייה לקבלת עזרה. טיפול מערכתי ביניכם ואולי בשלב כלשהו המשלב גם את ההורים יכול לעשות פחאים ולעזור לכם להבין אחד את השני וללמוד לחיות בשמחה ואהבה עם קרוביכם. אז כפי שודאי הבנת אני ממליצה בחום לתעל את בן זוגך לפנייה לטיפול זוגי כאשר תוכלי להדגיש בפניו שזה משהו שאת זקוקה לו כי את רוצה להיות יותר חיובית ופחות מתלוננת... וזה אולי פחות ירתיע אותו.
בינתיים עד שתשכנעי אותו טיפ קטן: כמה שזה קשה, מומלץ שלא לדבר על הורי בן הזוג עם בן הזוג. ייתכן שמבחינה שכלית הצדק עימך ויש לך את כל הזכות לכעוס אך, תמיד בעלך יהיה מעורב רגשית וכל דבר שתגידי נגדם לא הקטן ביותר רק ירחיק אותו ממך. אם את חייבת ללבן הדברים תפני לחברה טובה שאולי תוכל אף היא לסייע לך לראות את מערכת שהיחסים באור אחר ולא שחור לבן.
בהצלחה רבה
אלישבע פרידמן
יועצת נשואין
קריית אתא/מורשת