חשיבות הכמות או האיכות בתנועת נוער ובכלל בעם ישראל תוך דגש על כלל ישראל ואהבת ישראל בדורנו.תודה רבה!יישר כח!
תשובה
לעדיה שלום וברכה
תנועות הנוער מוגדרות כתנועות נוער חלוציות ואף המסגרת הצבאית היחודית לבוגרי תנועת נוער היא נח"ל (=נוער חלוצי לוחם)
נעיין במקורותינו בשימוש במילה חלוצים וננסה ללמוד משם לענינינו:
התורה בספר במבדבר פרק לב' (כדאי לפתוח תנ"ך ולקרוא את הפרק ורק אז להמשיך לקרוא את תשובתי) מספרת לנו על כבוש עבר הירדן כשלב ראשון לכיבוש הארץ עם תום הכיבוש נגשים בני שבט גד וראובן ומבקשים את האזור לנחלה "ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה"משה נבהל מהבקשה ושואל "האחיכם יבאוו למלחמה ואתם תשבו פה" ?! משה מאריך בחשיבות כיבוש הארץ וחוזר על סיפור המרגלים.
בני גד וראובן מבהירים את בקשתם ואומרים איננו מתכוונים להשתמט אלא נשאיר פה את הצאן [ "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו"] (פס' טז')ונצא למלחמה עם כל ישראל ורק כאשר תכבש כל הארץ אנו מבקשים כי אזור זה יהיה נחלתנו.
משה מקבל את דבריהם ואומר אם [תחלצו] לפני ה' למלחמה ועבר לכם כל [חלוץ] (כ' כא')
אגב ציוויו של משה [בנו לכם ערים לטפיכם וגדרות לצאנכם] (פס'כד') משה מתקן טעות קטנה אתם אמרתם קודם הצאן ואני אוטמר קודם הילדים פשוט תשנו את סדרי העדיפות בחייכם.
מה פשר השמוש במונח חלוצים? משמעו אתם לא כמו כל בני ישראל בזמן המלחמה עמוסים בנשים ילדים ורכוש ואלו אתם פנויים למלחמה כי הרי את הנשים והילדים השארתם מאחור.
המושג חלוץ פרושו התגיסות מלאה למשימה ללא חשיבה ודאגה לרכוש ולילדים.
דוגמא נוספת מסופרת לאחר חטא העגל לאחר שמשה שובר את הלוחות (שמות לב' כו')" ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי ויאמר להם...שימו איש חרבו ... והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו"
משה לא רק מבקש אנשים שיצאו נגד האוירה הציבורית למען מטרה לא מקובלת על ההמון (ההמון חוגג לעגל ואילו הם נקראים" מי לה' אלי". ננסה לצייר לנו את התמונה ולחשוב מה עובר בראשם של בני לוי, בעצם ההכרזה אנו באים כנגד האוירה הציבורית. הם נדרשים לפגוע בחוטאים ללא התיחסות לקרבה משפחתית או חברתית. אכן מציאות מסובכת (נשאל את עצמנו אם היינו יכולים לעמוד במקומם, האם היינו בוחרים בכך ומבצעים את המטלה.)
הקב"ה מכיר במאמץ ושכרם הם הופכים להיות משרתי ה' במקדש, כהנים ולויים במקום הבכורות שהוקדשו במכת בכורות.
מה זה אומר להיות כהן : נעיין בספר בראשית פרק מז' יא' -כג' כאשר במצרים תם האוכל, קונה יוסף את אדמות מצרים וקובע חוק: "רק אדמת הכהנים לאקנה כי חק לכהנים מאת פרעהואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה..." (פס' כב')תקנה הגיונית מבית יוסף ,המאושרת על ידי פרעה בדבר זכויות יתר לכהנים .(אגב יוסף קונה אדמות ומנשל את מצרים מאדמתם ובכך מעמדם של אחיו נטולי אדמות שוה דבר שמניח יוסף ימנע אנטישמיות בהמשך) (דבר שלא הועיל כאשר קם מלך חדש על מצרים) וכן מעניק יוסף פריוילגיות לכהנים (דבר שבעתיד יהנו ממנו משה ואהרון ויוכלו להתעסק בהוצאת ישראל ממצרים בהיותם פטורים מעבדות).
נשמע הגיוני נכון?ואילו בעם ישראל מה שכרם של הלויים: אין להם כלל נחלה ,ולפרנסתם נזקקים לגביה מן המעשרות של עם ישראל. לא רק שאין להם נחלה הם מפוזרים ברחבי הארץ לרוב, יושבים בין השבטים ועסוקים בחינוך ולימוד תורה את אחיהם.יתרה מכך: ערי הלווים הן גם ערי המקלט לרוצח בשגגה (ילדיהם לא גדלים בחממה) אולי הלווים היו הגרעינים התורניים של ימי ההתנחלות בארץ ... .
מקורות אלו מלמדים אותנו שהנושא משימה בעם ישראל ואף הנושא משרה, מתרכז במשימתו ללא חשבונות על משפחתו וללא צבירת רכוש (אף המלך מצווה ולא ירבה לו סוסים).
מובן שנורמות כאלו הן קשות, ואינן נחלת הכלל כולו. לכן לא כל ישראל נקראו חלוצים.
משה רבנו בנאומו ערב הכניסה לארץ אמר לעם ישראל "לא מרובכם בחר ה' כי אתם המעט מכל העמים"
אם רצה הקב"ה כמות, היה בוחר עם אחר. אך הוא בחר בכם למרות היותכם מעט ,כי העדיף את האיכות.מכאן מחויבותינו להיות אכן איכותיים וראויים להצדיק את הבחירה שבחר ה' בנו.
לפני כמאה שנה קם נוער ברחבי הפזורה היהודית והחליט לחרות על דגלו את העיסוק במטרות לאומיות על חשבון קריירה וצבירת רכוש.
החברה והמבוגרים ברובם התייחסו לתופעה בזלזול (יגדלו זה יעבור להם) אך הנוער התארגן בתנועת נוער ומרד במוסכמות של תקופתו.כך קמה המחתרת בעירק ,במצרים ובטוניס, שעסקה בעליה בלתי לגלית. כך קמו באירופה תנועות נוער שיצאו להכשרה בחוות חקלאיות של גויים,במטרה ללמוד חקלאות לצורך עליה לארץ ועוד.
מכאן ברור שמדובר בנוער איכותי (השאור שבעיסה) ולא מדובר בציבור כולו.
כאן בארץ הרב נריה זצ"ל הקים את סניף בני עקיבא בירושלים ואסף נוער דתי כאלטרנטיבה למשחק כדורגל בשבת (עיסוק רוב הנוער אז)
בשלב שני אסף הרב נריה, שהיה מרכז סניף חיפה שבעה חניכים ויצא להקים את ישיבת כפר הרא"ה.
ברור שמדובר באיכות ולא בכמות. ובעקבותיו מה אנו שרים "הבה נפיץ את האור הגדול" "ישיבות נקים בכל מקום" כלומר לא נגיע לכל עם ישראל אלא נקים גרעין איכותי בכל מקום ומקום.
ומכאן שאיננו מועדון נוער או מרכז חוגים, ואיננו מקבלים כל אחד אלא מטרתנו להגדיל את מעגל ה"חלוצים" בעם ישראל, בעיקר על ידי הקמת מספר רב של סניפים.
החשש המתעורר מדביקות במטרה שהעלתי, הוא היותינו גאותנים .אנו שווים ואלו כל שאר חברינו בכיתה האם הם שווים פחות ?(השאלה רחבה ונשאלת במעגלים רחבים מתנחלים מול יושבי הערים, דתיים מול חילוניים, דתיים מול חרדיים וכו')
על כך מספרת לנו הגמרא בברכות דף יז' עמוד א': מרגלא בפומיהו של רבנן ביבנה (דברים השגורים בפיהם של חכמי יבנה) [אני בריה וחברי בריה]אני הלומד תורה נבראתי בצלמו של הקב"ה וחברי שלא עוסק בתורה גם הוא שווה לי בכך שגם הוא נברא בצלמו של הקב"ה אני מלאכתי בעיר (בית המדרש) והוא מלאכתו בשדה(עבודות החקלאות) אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו . כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני לא מתגדר במלאכתו. ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (בלימוד התורה), שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים".
אם אנו ניגשים בגישה זו של חכמי יבנה אנו פותרים הרבה מחלוקות גם בתוך התנועה (הסדר מול מכינה, שרות לאומי שנה מול שנתיים, גרעין תורני מול מגורים בעיר, מהתנחלות מול קיבוץ וכו')
וכמובן גם במעגל הרחב של כלל ישראל אני בתנועת נוער והוא במתנ"ס, אני בהתנדבות בבית חולים והוא מול המחשב.
ואז מצוות אהבת ישראל מובנת מאליה.
לסיום המטרה של הדרכתך היא להוציא אנשים חלוצים שהחלוציות היא נר לרגלם (אידיאליסטים בלשון המודרנית), כלומר העקרון: שמטרה שבחרתי אני משקיע בה גם על חשבון משפחתי,או צבירת הון ורכוש, נכונה גם לגבי רופא בבית חולים גם לגבי מתנחל בגבעה מבודדת הגר בקרואון נוזל בחורף, גם לגבי מורה בישיבה תיכונית וגם לגבי מורה בעיירת פיתוח.
עיון בתקשורת העכשווית צועק אלינו בכל העוצמה אנא גדלו וחנכו עוד חלוצים לעם ישראל
בהצלחה