קשה לנו

שלום! מאז שנולדה ביתנו, כשאחותה הגדולה בת שנה וחודשיים- הכל בבית כל כך טעון. ברור לי שהכל מתחיל בי (האישה)- כי אני לחוצה, אבל כל כך קשה לי! התינוקת החדשה דורשת כל כך הרבה, יותר ממה שאני מסוגלת במצבי הנוכחי- יותר מאחותה הגדולה, יותר ממה שציפיתי, ובלי מעט שקט ופנאי לבכורתי לבעלי ולעצמי. אני עייפה, אני עצבנית, אני מרגישה שהיא לקחה ממני את ביתי הבכורה, ואני מרגישה שאין לי כלום בחיים כרגע, חוץ מלנסות ולהרגיע אותה. הבית נראה מזעזע, אני נרדמת כל יום ברגע שהיא נרדמת- לפעמים אני מרגישה מועקה גדולה רק מלחשוב עליה, ועל יום המחרת- שייראה כמו היום, רע וקשה... אני מסתכלת עליה ולא מתמוגגת כמו עם בכורתי. ואני מרחמת עליה, על איך שאני מתנהגת איתה, בטכניות ובכעס.

תשובה

שלום רב לך. לא ציינת את גילה של התינוקת אך אני מבינה כי היא ממש "דיירת חדשה". בייבי סיטר עולה הרבה פחות מאשר טיפול פסיכולוגי!! קחי עזרה כל יום לשעתיים, שלוש. בחורה שתשמח להרוויח כמה שקלים. תרגיע את הקטנה, תצא איתה מהבית או לחליפין תהיה עם "הגדולה" או שתקפל כביסה ותדיח כלים. איננו סופרוומניות והגיע הזמן שנודה בכך. יש לנו קשיים ורגשות שלא תכננו אותם ולא חשבנו שיש אותם כלל בנו. והנה את מגלה כי לא חווית מספיק את ביתך הגדולה, כי בכי כרוני מעצבן אותך וכי את זקוקה למכסת שעות שינה תקניים. לא נורא בכלל. טוב שאת מודעת לכך ועלייך להשיג עזרה פרקטית בבית. אם גם זה לא מועיל ואין הטבה כלל אולי מדובר בדיכאון לאחר לידה ויש לטפל בהתאם אך קודם לכל המערכת צריכה להתאזן מחדש. המון הצלחה, נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה.