שלום רב,
בקצרה אספר על עצמי: אני רווק, דתי-לאומי, מתקרב לגיל 30, בעל רקע ישיבתי (הסדר) ואקדמי (תואר שני), בעל מקצוע חופשי ומשרה קבועה. אני נראה די חמוד, רזה וצעיר. ברם, חרף ניסיונותיי הרבים למצוא בת-זוג הולמת - כשלתי בכך עד הלום. אני משתדל תמיד להפיק לקחים מכשלונות העבר ומטעויות באופן ה"הגשה" ו/או ההצגה של עצמי. אך נראה שכלום לא עוזר. חרף העובדה שדרישותיי סבירות (לדעתי ולדעת מכריי) -חלק לא מבוטל מהבחורות לא מוכן להמשיך להכיר אף לאחר פעם אחת בלבד, וללא קשר לגילם המתקדם, למשלח ידן, להשכלתן וכיו"ב. גם באותם המקרים בהם הקשר מתקדם יותר - ובמידה והבחורה נראית בעיניי - תמיד בסוף היא מחליטה להפסיק. לכאורה, המצב ממש לא ברור, מכיוון שאמתחתי באמת מלאה - אני בחור זורם, חם ומתחשב, לא קמצן ואיש שיחה מצויין- בדיוק כמו שהבחורות אומרות שהן רוצות. עוד יצוין, כי אין לי כל בעייה ריגשית, אהבתי כמה נערות בחיי ואני די בקלות נפתח ריגשית למי שנראית בעיניי.
אולם כאמור - משהו לא עובד בשיטה. יצוין כי כיום אני בורר את הההצעות בצורה שדי הוכיחה את עצמה לאור העובדה שבניגוד חריף לעבר - כ-50% מהבחורות מוצאות חן בעיניי לפחות ברמה ששוה מבחינתי להמשיך ולבדוק. אולם מהצד השני - פשוט אין קונים. ועכשיו לעצם העניין: משיחה עם חברי על הנושא הוא יעץ לי לפנות לייעוץ פסיכולוגי. לדעתו מהכרות איתי וכן את דרישותיי - אין כל היגיון בהתנהגות הבחורות. לדעתו, ייתכן ויש איזה כשל "טכני" באופן שבו אני מתקשר עם הבחורות שגורם להן לא לרצות.
אולם אני מתבלט אם לפנות למאבחן מאחר ואני ללא ספק נורמאלי לחלוטין - כאמור, זורם, נחמד וללא כל קשיים ביצירת קשרים. מאחר ואני כבר לא יודע מי "הדפוק" אני, הבנות או השיטה - אני פונה בבקשת ייעוץ -----האם בנסיבות המתוארות לעיל יש טעם/סיבה לפנות ליועץ? האם ייתכן מצב לפיו אדם נדחה ע"י מין השני בגלל גורם "טכני" בלבד המפריע עד כדי כך לצד השני? או אולי סתם אין לי מזל?
אודה לתשובתכם המהירה.
תשובה
שלום רב, ההרגשה שלך שאתה בסדר מבחינה רגשית, ופועל נכון היא חשובה, למרות שעדיין אין תוצאה רצויה. אין קריטריון מוחלט מי זקוק לטיפול או יעוץ, וקשה לדעת מה באמת הבעייה ממה שהצגת. עצתי היא לפנות לפסיכולוג לפגישה אחת, על מנת שהוא יתרשם ממך באופן ישיר ויוכל לתת תשובה יותר מדוייקת האם יש צורך ביעוץ או טיפול. נהיה מוכנים לעזור- פל. 052-3362310