שלום וברכה!
דבר ראשון יישר כח על הכל!
ועכשיו לשאלה.
אני פשוט איומה!!!!
בכל פעם שמתכננים משהו (_מסיבה טיול וכדו') אני מסכימה לצאת כי אני באמת רוצה לצאת ולהנות אבל תמיד תמיד ברגע האחרון, שניה לפני שצריכים לצאת אני מתחרטת וכמעט מבטלת הכל (אם אני מצילחה אני משתדלת מאוד לבטל) או כשאחותי וגיסי או אורחים אחרים מגיעים או שאני מאוד מעוניינת שהם יתארחו וישנו בחדר השינה שלי ואז ברגע האחרון מתחרטת ופשוט נכנסת לדכאון מזה (ודואגת שכל העולם ירגיש...) או שמלכתחילה אני דואגת שאף אחד לא יעיז לחשוב אפילו לשכן אותם בחדר שלי. אשמח מאוד אם תוכלי לומר לי ממה נובעת הבעיה וכמן כן מה ניתן אם בכלל לעשות עמ"נ להפתר ממנה.
תודה מראש ובהערכה, חנה
תשובה
שלום רב,
אינני בטוח שאכן את "איומה", אך נראה שיש לך בפנים קונפליקטים שעדיין לא פתרת ולכן התוצאה היא התנהגות סותרת של החלטה וביטולה וחוזר חלילה. הקונפליקט מתמקד כנראה בעד כמה יש צורך לבטל עצמך לנוכח רצון הזולת, ועד נכון לשמר את הצרכים האישיים שלך. לעתים מדובר בבעייה זמנית שעם הזמן והתפתחות האישיות נפתרת, וזה גם תלוי בגילך ובשלב בחיים בו את נמצאת. לעתים מדובר בבעייה יותר בסיסית הדורשת סיוע חיצוני, של משפחה, חברות או יעוץ מקצועי. בכל מקרה פגישה אחת עם איש מקצוע כדי להעריך את גודל הבעייה עשויה לעזור.
בהצלחה.