האם פעילות של חניכי ב"ע בקרבה לבתי אנשים תוך הפרעה למנוחתם ובעיקר בשבת קודש הינה מותרת וכשיש אפשרות לפעול במקום שאינו גורם להפרעה ואף הוכשר במיוחד לצורך פעילות ילדים ונוער אך הוא "מרוחק" 10 דקות הליכה ממקום יצירת ההפרעה האם מותר להתנגד ולהאבק רק בגלל "נוחיות" שלנו המדריכים והחניכים. האם טענה כי מספר החניכים שיגיעו לפעולה גדול יותר מתירה או מקילה בשאלת ההפרעה לשכנים?
אודה לתשובתו של כבוד הרב
טלפון :
סניף :
תשובה
שבוע טוב וחודש טוב !
ראשית, סליחה על האחור בתשובה. השאלה שהעלית חשובה ומצריכה ברור. בפרט שאינני יודע באיזה סניף מדובר, ומה התנאים המקומיים. לכן ראשית אומר שזו שאלה אופיינית, שכמותה יש להפנות לרב הישוב. מכיון ששאלתם אענה תשובה עקרונית, על פי הבנתי את המציאות.
השו"ע בחלק חושן משפט ס' קנו', עוסק בבני מבוי (=חצר משותפת) שאחד מהם ביקש לפתוח חנות בתוך חלקו, יכולים בני המבוי לעכב עליו, מפני שמרבה עליהם הנכנסים והיוצאים. ומוסיף השולחן ערוך: אפי' נתרצו(=הסכימו) לו כולם ואחד מעכב עליו לא יכול לפתוח את החנות.
כלומר, מדובר ביותר אנשים שיכנסו לחצר המשותפת, דבר שמן הסתם יוסיף לכלוך, או בשפת ימינו יותר שימוש במעלית.
אך בהמשך כותב השו"ע שהעיכוב הוא רק להגברת הכניסה לחצר. אך יכול אדם ליצר בשטחו תוצרת, ולמכור אותה בשוק, ואין שכניו יכולים לומר לו: הרעש ביצור התוצרת מפריע לנו, מאחר וכבר החזיק (=יש לו חזקה, ידוע שהוא עושה זאת) לעשות כן, ולא מיחו()=לא הביעו מחאה. כלומר מדובר שעשה רעש לפני תלונתם (סעיף ב'). אך הרמ"א בהגהה אומר:" וי"א שכל מה שעשה בחנותו ובביתו אפילו לכתחילה לא יכולים למחות."
העולה מדברי השו"ע: המניעה הבלעדית הנה על ריבוי ההולכים בחצר. אך לגבי רעש כל אחד בשטחו, אין אחד יכול למנוע את השני מלהרעיש. אמנם לדעת השו"ע, רק כשהרעש קדם לשכנות, ואילו לדברי הרמ"א מותר אפי' להתחיל ביצירת הרעש.
השאלה: האם הנידון של הסניף דומה לחנות? תאמר בצדק אנשים הבאים לחנות או לקליניקה באים בשעות ידועות ורעשם מוגבל, ואילו חניכי הסניף מרעישים מאד בפרט בשעת מנוחת שבת.
אך מאידך על פי דבריך מדובר שהסניף כבר קיים, וכן לא מדובר בחצר משותפת אלא מדובר בשטח ציבורי.
הוסף לכך שתי עובדות: הראשונה כשרכשו את דירתם ידעו שמדובר בסמיכות לסניף, ואולי אף שמחו שלילדיהם יהיה קרוב ללכת לסניף. והשניה אם נעתיק את הסניף למקום אחר, הרי גם שם נפריע למישהו אחר.
העובדה השניה היא, שסניף תנועת נוער הוא חלק מהשירותים הקיימים בישוב, כמו בית כנסת מכולת בית ספר גן ילדים וכו'.
ועל כן נראה לענ"ד, שטענת השכנים אין בה ממש. והסיבה שהעלית לגבי נוחיות החניכים במיקום איננה במקום. אלא, השאלה היא: מותר או אסור? בהתחשב בשאלת יעוד המגרש, על ידי ועד הישוב לסניף תנועת נוער, דבר המפורסם וידוע לכלל תושבי הישוב.
כמובן שעליכם להקפיד על שעות פעילות סבירות בהתחשב בחוקי העזר המקומיים (שמירה על שקט לאחר אחת עשרה בלילה וכו') על מנת שלא להיכנס לספק, שמא קוני הדירות נתקלים בדבר שאינו מקובל בסניפי תנועת נוער אחרים.
בהיותי בסמינריון הדרכה לפני הרבה שנים, הוסבר לנו כי חבריא א' מגיעים בשבת לשחק ולהוציא מרץ כבר משעה שתים בצהרים (אולי ההורים משלחים אותם כי רוצים לנוח בעצמם) ובשעה ארבע אנו מכניסים אותם לתפילה, המעבר קשה עליהם, ולכן הומצא המפקד שמטרתו להשקיט את החניכים ולהכניסם לאוירה אחרת ולכן המפקד מסתיים במילים: חופשיים לתפילה. ברור ששכני הסניף לא יאהבו את זה אך זו המציאות.
להרחבה תוכל לעיין בספרו של הרב יעקב אריאל שליט"א שו"ת באהלה של תורה חלק חושן משפט סימן צ"א העוסק בהקמת גן משחקים בשכונת מגורים.
אולי כדאי לחשוב ברוח ימי אדר הבאים עלינו לשמחה, לארגן משלוח מנות לשכנים בצרוף מכתב המביע את צערכם על הרעש הבלתי נמנע, כך שיהיה לשכנים גם צד חיובי של שכנות לסניף.
בהצלחה וחודש טוב.