בעלי ואני בזמן האחרון בתקו' עם מתחים.
אנו נשואים שנתיים ומנסים להרות ללא הצלחה.
יש לי בעיה ווסטובילוס/וואנגימוס, ואני מטפלת אצל סקסולוגית, התחלתי טיפול רק לאחרונה בגלל בעיות כספיות, התנגדות חלקית אצל הבעל, ותשובה ממכון פועה שטענה שלא כדאי לפנות אל סקסולוגית (בפגישה איתם הם אמרו לנו).
בטיפול העכשווי - בעלי לא ממש מתלהב, אבל כן תומך. מה שכן, הוא כבר ממש לחוץ, ומעדיף שנעשה הזרעה וזהו, במקום כל התהליך.
אנחנו לא לגמרי דומים ויש אצלו דברים שמעצבנים אותי כמו: חוסר פרגון, חוסר יחס לפעמים (אני אומרת לו משהו ולוקח לו זמן לענות) - ושני ההתנהגויות האלו לא אישיות נגדי, אלא מגיעות אצלו מהבית, בית בו אין הרבה דיבורים, הבעל עושה יותר מה שהוא רוצה בד"כ, וכו'.
אצלי יש גם חסרונות - חוסר סדר, אולי גם חוסר אחריות גדולה (כך הוא טוען, לא לגמרי נכון, אני לפעמים שוכחת דברים, אבל לא משהו מטורף, לגבי הסדר - הוא צודק).
בכל מקרה, בזמן האחרון, היו הרבה מתחים (לדעתי מהמצב), ובעלי אמר לי אתמול שאולי זה שאנחנו לא מצליחים וכו' - זה איתות משמיים.
אני כבר ממש בכיתי, אבל די נמאס לי כבר, כי כל פעם הוא כאילו מעלה את זה קצת.
אני מרגישה שלכל אחד מאיתנו יש בעיות וצריך לעבוד על זה, אבל אולי, זה לא טוב שאני כאילו כל פעם משכנעת אותו שאני אוהבת אותו, וכו'.
אולי צריך לעשות משהו?
מה עושים?
בכלל , יש מצב שזה איתות משמיים?
גם ההתנהגות שלו לא לגמרי מוצאת חן בעיני, למשל זה שהוא כמעט לא מתפלל במניין בשחרית ביום חול, הוא תלמיד ישיבה, התחתנתי בשאיפה כזאת, אבא שלי קם כל יום ב6, ובשבילי זה מאד קשה.
מה עושים? למי פונים? מה לחשוב?
האם לא נותרה לנו ברירה?
תשובה
שלום רב,
לבעייה של ווגינזמוס יש מרכיב פיזיולוגי ומרכיב פסיכולוגי. כדאי להמשיך ולקבל הדרכה אצל הסקסולוגית, אך במקביל לפנות ליעוץ זוגי. המתח בינכם מקורו בהבדלים של אופי ורקע שהעלית, ולכן נכון לעבוד על הזוגיות על מנת לשפר את היחסים, מה שיתרום לנושא המיני ולכניסה להריון.
כל מה שקורה לנו הוא איתות מהשמים, היות ואנו מאמינים בהשגחה, אך יתכן שהאיתות הוא לשפר את הזוגיות על מנת להקל על ההמשך של היריון ולידה. חשוב הוא להיות סבלניים יותר לעצמכם, לבעייה ולתהליך.
בהצלחה.