אני בת 18, ויש לי חבר שמתחזק, ויצא לנו לדון הרבה לאחרונה בנושא הכיסוי ראש. משפחתי מסורתית, אך הצד של אימי דתי -חרידי. שמה נתקלת במישהי שהכרתי, שלא רק שהולכת עם כיסוי ראש, אלא גם בעת שהתחתנה, גלחה את שערה. וויכוח זה הניב קונפליקטים רבים ביני לבין בן זוגי, וברצוני לדעת מה עומד מאחורי העניין, האם זו מצווה וכו'?
תשובה
תשובה לאנונימי על כיסוי ראש
לשאול אותי כיצד אני נוהגת אישית אחרי ההרהורים.
ובכן בעולם הפסיקה מקובל לטעון שכיסוי ראש הוא מדאורייתא ובכך לא מתכוונים שהדבר נמצא בתורה אלא שזה חיוב מחייב מאד למרות שאין לו בסיס הלכתי מפורש בתורה .
כיון שכך יש לומר שהוא נוצר בעולמם של חכמים, ועולם זה יש בו כמובן תורה אך יש בו גם העולם בו הם חיים זו מהותה של תורה שבעל פה.
ולכן ליד השאלה מהי הפסיקה עולה גם השאלה מניין נפסקה ההלכה ולתוך איזה עולם נפסקה והאם עולמך ועולמי תואם מחשבה זו. גם על כך התשובה קשה בהקשר זה. אין ספק שיש עולמות יהודיים שלא נהגו בכיסוי ראש, למשל היהדות האיטלקית במרוצת ימי הביניים, וחלק לא מבוטל מן העולם הארופאי המערבי מאז 1948 והאמנציפציה. ולא ייתכן לטעון שלא היו יהודים שומרי מסורת ומצווה. למשל בספרו עסקי נשים טוען החכם באשי של בגדד שלמרות שנשים בגדדיות חייבות לא רק בכיסוי אלא גם ברעלה כי כך נוהגות המוסלמיות הרי שנשות אירופא שלנוצרים בעולמן מקובל ללכת לא רק בגילוי ראש אלא גם ידיהן חשופות הרי שגם לגבי היהודיות אין בשער ערווה. כלומר הדבר תלוי בחברה הסובבת ואיננו חלק קבוע בפסיקה לגבי דידו. אגב אני בטוחה שלוא אשתו שלו היתה באירפא לביקור הוא לא היה שמח לוא הורידה את הרעלה. (אבל הוא אינו נותן דיווח אישי אלא סקירה הלכתית בהלכות נשים).
סוג כזה של התיחסות אמור לשנות את טיב השיח בינך לבין חברך. ואם שיח כזה איננו אפשרי יש לחשוב היטב מהוא טיב הקשר שנוצר. בסוג שיח כזה יש מקום לשקיולים שונים ולטיפוסי הכרעה דתית לכל כיוון לשם שמים. ואני בטוחה שאינני חייבת למנותם משאלתך ברור שאת מכירה תשובות שונות ומשונות וכולן טוענות להלכה ולחיוב דתי. וכון גם כאלה, אך שונות מאד זו מזו. לכך אני קוראת תרבות של מחלוקת. ואיש באמונתו יחיה. רק שצריך ללבנה בצוותא בין בעל לאשתו ובין חבר לחברתו טרום נישואין.
מה שאסור באיסור חמור בהשקפת עולמי הדתית הוא שההלכה תהווה מנוף לסתימת פה ומחשבה של אחד הצדדים. כי גם מהלכה ניתן לעשות עבודה זרה. ואילו לחיי זויגיות יש להגיע בהסכמה ומתוך שיקול דעת. גם בשאלות הלכתיות. ובוודאי בשאלות להן יש בעולמנו יותר מתשובה אחת.
השאלה היכן אתם חיים, מה עיסוקכם, למה ועוד מצטרפת השאלה כל אלה הן חלק משיקול הדעת. וכל אחד מהם יכול להנפיק תשובה טובה גם לכסות וגם שלא לכסות את הראש.
מצטערת שאינני סוגרת לך את הדיון ורק מציעה זוייות למחשבה.
בהצלחה לשיכם כי זה עיסוק של שניים