מהי חשיבותו של המפקד? למה צריך לעמוד בשלשות ולשיר את ההמנון? יש עניין לספירה? אשמח למקורות בעניין, בשביל פכולה לחניכים בכיתה ח ולהעשרה. תודה רבה מראש! שלום טלפון : 035716889 סניף : גבעתיים
תשובה
תשובות מפקד
לשלום ה' עמך
המפקד הוא חלק מן הסממנים הנהוגים בתנועות נוער חלוציות ולכן יש תחילה לברר לנו מהי חלוציות בשלב ראשון:
תנועות הנוער מוגדרות כתנועות נוער חלוציות ואף המסגרת הצבאית היחודית לבוגרי תנועת נוער היא נח"ל (=נוער חלוצי לוחם)
נעיין במקורותינו בשימוש במילה חלוצים וננסה ללמוד משם לענינינו:
התורה בספר במבדבר פרק לב' (כדאי לפתוח תנ"ך ולקרוא את הפרק ורק אז להמשיך לקרוא את תשובתי) מספרת לנו על כבוש עבר הירדן. כשלב ראשון לכיבוש הארץ עם תום הכיבוש, נגשים בני שבט גד וראובן ומבקשים את האזור לנחלה "ארץ מקנה היא ולעבדיך מקנה" משה נבהל מהבקשה ושואל "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" ?! משה מאריך בחשיבות כיבוש הארץ וחוזר על סיפור המרגלים.
בני גד וראובן מבהירים את בקשתם ואומרים איננו מתכוונים להשתמט אלא נשאיר פה את הצאן "גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו" (פס' טז')ונצא למלחמה עם כל ישראל ורק כאשר תכבש כל הארץ אנו מבקשים כי אזור זה יהיה נחלתנו.
משה מקבל את דבריהם ואומר אם תחלצו לפני ה' למלחמה ועבר לכם כל חלוץ (כ' כא')
אגב ציוויו של משה רבינו "לכם ערים לטפיכם וגדרות לצאנכם" (פס'כד') משה מתקן טעות קטנה: אתם אמרתם קודם הצאן ואני אומר קודם הילדים. פשוט תשנו את סדרי העדיפות בחייכם.
מה פשר השמוש במונח חלוצים? משמעו אתם לא כמו כל בני ישראל בזמן המלחמה עמוסים בנשים ילדים ורכוש ואלו אתם פנויים למלחמה כי הרי את הנשים והילדים השארתם מאחור.
המושג חלוץ פרושו התגיסות מלאה למשימה ללא חשיבה ודאגה לרכוש ולילדים.
דוגמא נוספת מסופרת לאחר חטא העגל לאחר שמשה שובר את הלוחות (שמות לב' כו')" ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי ויאמר להם...שימו איש חרבו ... והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו"
משה לא רק מבקש אנשים שיצאו כנגד האוירה הציבורית למען מטרה לא מקובלת על ההמון. (ההמון חוגג לעגל ואילו הם נקראים" מי לה' אלי". ננסה לצייר לנו את התמונה ולחשוב מה עובר בראשם של בני לוי, בעצם ההכרזה אנו באים כנגד האוירה הציבורית. הם נדרשים לפגוע בחוטאים ללא התיחסות לקרבה משפחתית או חברתית. אכן מציאות מסובכת (נשאל את עצמנו אם היינו יכולים לעמוד במקומם, האם היינו בוחרים בכך ומבצעים את המטלה.)
הקב"ה מכיר במאמץ. ומה שכרם? הם הופכים להיות משרתי ה' במקדש, כהנים ולויים במקום הבכורות שהוקדשו במכת בכורות.
מה זה אומר להיות כהן : נעיין בספר בראשית פרק מז' יא' -כג' כאשר במצרים תם האוכל, קונה יוסף את אדמות מצרים וקובע חוק: "רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה, ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה..." (פס' כב') תקנה הגיונית מבית יוסף ,המאושרת על ידי פרעה בדבר זכויות יתר לכהנים .(אגב יוסף קונה אדמות ומנשל את מצרים מאדמתם ובכך מעמדם של אחיו נטולי אדמות שוה דבר שמניח יוסף ימנע אנטישמיות בהמשך) (דבר שלא הועיל כאשר קם מלך חדש על מצרים) וכן מעניק יוסף פריוילגיות לכהנים (דבר שבעתיד יהנו ממנו משה ואהרון ויוכלו להתעסק בהוצאת ישראל ממצרים בהיותם פטורים מעבדות).
נשמע הגיוני נכון?ואילו בעם ישראל מה שכרם של הלויים: אין להם כלל נחלה ,ולפרנסתם נזקקים לגביה מן המעשרות של עם ישראל. לא רק שאין להם נחלה הם מפוזרים ברחבי הארץ לרוב, יושבים בין השבטים ועסוקים בחינוך ולימוד תורה את אחיהם.יתרה מכך: ערי הלווים הן גם ערי המקלט לרוצח בשגגה (ילדיהם לא גדלים בחממה) אולי הלווים היו הגרעינים התורניים של ימי ההתנחלות בארץ ... .
מקורות אלו מלמדים אותנו שהנושא משימה בעם ישראל ואף הנושא משרה, מתרכז במשימתו ללא חשבונות על משפחתו וללא צבירת רכוש (אף המלך מצווה ולא ירבה לו סוסים).
מובן שנורמות כאלו הן קשות, ואינן נחלת הכלל כולו. לכן לא כל ישראל נקראו חלוצים.
משה רבנו בנאומו ערב הכניסה לארץ אמר לעם ישראל "לא מרובכם בחר ה' כי אתם המעט מכל העמים"
אם רצה הקב"ה כמות, היה בוחר עם אחר. אך הוא בחר בכם למרות היותכם מעט ,כי העדיף את האיכות.מכאן מחויבותינו להיות אכן איכותיים וראויים להצדיק את הבחירה שבחר ה' בנו.
לפני כמאה שנה קם נוער ברחבי הפזורה היהודית והחליט לחרות על דגלו את העיסוק במטרות לאומיות על חשבון קריירה וצבירת רכוש.
החברה והמבוגרים ברובם התייחסו לתופעה בזלזול (יגדלו זה יעבור להם) אך הנוער התארגן בתנועת נוער ומרד במוסכמות של תקופתו.כך קמה המחתרת בעירק ,במצרים ובטוניס, שעסקה בעליה בלתי לגלית. כך קמו באירופה תנועות נוער שיצאו להכשרה בחוות חקלאיות של גויים,במטרה ללמוד חקלאות לצורך עליה לארץ ועוד.
מכאן ברור שמדובר בנוער איכותי (השאור שבעיסה) ולא מדובר בציבור כולו.
כאן בארץ הרב נריה זצ"ל הקים את סניף בני עקיבא בירושלים ואסף נוער דתי כאלטרנטיבה למשחק כדורגל בשבת (עיסוק רוב הנוער אז)
בשלב שני אסף הרב נריה, שהיה מרכז סניף חיפה שבעה חניכים ויצא להקים את ישיבת כפר הרא"ה.
ברור שמדובר באיכות ולא בכמות. ובעקבותיו מה אנו שרים "הבה נפיץ את האור הגדול" "ישיבות נקים בכל מקום" כלומר לא נגיע לכל עם ישראל אלא נקים גרעין איכותי בכל מקום ומקום.
ומכאן שאיננו מועדון נוער או מרכז חוגים, ואיננו מקבלים כל אחד אלא מטרתנו להגדיל את מעגל ה"חלוצים" בעם ישראל, בעיקר על ידי הקמת מספר רב של סניפים.
החשש המתעורר מדביקות במטרה שהעלתי, הוא היותינו גאותנים .אנו שווים ואלו כל שאר חברינו בכיתה האם הם שווים פחות ?(השאלה רחבה ונשאלת במעגלים רחבים מתנחלים מול יושבי הערים, דתיים מול חילוניים, דתיים מול חרדיים וכו')
על כך מספרת לנו הגמרא בברכות דף יז' עמוד א': מרגלא בפומיהו של רבנן ביבנה (דברים השגורים בפיהם של חכמי יבנה) אני בריה וחברי בריה אני הלומד תורה נבראתי בצלמו של הקב"ה וחברי שלא עוסק בתורה גם הוא שווה לי בכך שגם הוא נברא בצלמו של הקב"ה אני מלאכתי בעיר (בית המדרש) והוא מלאכתו בשדה(עבודות החקלאות) אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו . כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי, כך אני לא מתגדר במלאכתו. ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט (בלימוד התורה), שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים".
אם אנו ניגשים בגישה זו של חכמי יבנה אנו פותרים הרבה מחלוקות גם בתוך התנועה (הסדר מול מכינה, שרות לאומי שנה מול שנתיים, גרעין תורני מול מגורים בעיר, מהתנחלות מול קיבוץ וכו')
וכמובן גם במעגל הרחב של כלל ישראל אני בתנועת נוער והוא במתנ"ס, אני בהתנדבות בבית חולים והוא מול המחשב.
ואז מצוות אהבת ישראל מובנת מאליה.
לסיום המטרה של הדרכתך היא להוציא אנשים חלוצים שהחלוציות היא נר לרגלם (אידיאליסטים בלשון המודרנית), כלומר העקרון: שמטרה שבחרתי אני משקיע בה גם על חשבון משפחתי,או צבירת הון ורכוש, נכונה גם לגבי רופא בבית חולים גם לגבי מתנחל בגבעה מבודדת הגר בקרואון נוזל בחורף, גם לגבי מורה בישיבה תיכונית וגם לגבי מורה בעיירת פיתוח.
עיון בתקשורת העכשווית צועק אלינו בכל העוצמה אנא גדלו וחנכו עוד חלוצים לעם ישראל
לאחר שבררנו לעצמנו מדוע עלינו להפוך את הסניף למסגרת נוער חלוצי (בניגוד למרכז חוגים חברתיים בנוסח במתנ"ס השכונתי) הרי שאנו מקבלים על עצמנו מסגרת המקבלת בנוער חלוצי או אם תרצה תאמר סממנים צבאיים.
דוגמא לאימןץ סממנים כאלו: היא תנועת הנוער של חב"ד הנקראת צבאות ה' יש להם "טנקים" ואף מבצעים.
תאמר זה שכולם עושים כך למה שאני אעשה. אנסה לברר את החשיבות במפקד לכשעצמו:
איך יוצרים תחושת שייכות מחד והרגשה כחלק מאידך אם לא נזכיר בתחילת פעולתנו את מטרותינו ע"י סמל סיסמא והוכחת חשיבות הגדלת הכמות ע"י מפקד וספירת החניכים לומר לחניך אתמול היינו רק 98 חניכים והנה הצלחנו במשימתנו והשבת הכנסנו תחת כנפי הארגון עוד חניכים ולכן בספירה היום כבר הסניף מונה 101 חניכים כ"י.
תשאל למה המנון כי המנון הינו חלק מסממנים יחודים כגון חולצה עניבה סמל ומה לעשות אנו רוצים לזכור את סממני ההיכר שלנו ומה יותר קליט מאשר זמריר המנון בשפה העתיקה וג'ינגל בשפת הקמפיינים המודרניים.
כידוע את שירי התנועה המרכזיים כגון נקים ב...גבעתיים ...ישיבה וכמובן ההמנון חוברו ע"י הרב נרי'ה זצ"ל המרכז הראשון של סניף בני עקיבא בחיפה (הסניף השני בתנועה) וכך כתב הרב נריה זצ"ל :
התורה מספרת שכיצאו בני יעקב בשליחות אביהם לשבור בר במצרים בקש מהם האב להביא מנחה ל"שליט" במצרים וכך יעקב מצווה את בניו:"אם כן זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה" (בראשית מג' יא') שאל הרב נריה למה לא כתוב תוצרת הארץ אלא לומר לך שיעקב צוה את בניו לקחת את זמריר ההמנון המנגינה הישראלית, תוך מחשבה שהשיר כדרכו ילך ויתנגן בארץ מצרים ואולי הזמריר במקרה יגיע לאזני יוסף ויחפש את מקור הזמרה ודרכו ימצא את הדרך חזרה לאחיו ולביתו" כך כתב הרב נריה ולכן הקפיד ללמד את כל חניכי התנועה לשיר שירים אחידים.
אגב נושא הסמל אכן הביא להשבת אחים לחיק עמם.
ודאי שאלת את עצמך כמה פעמים מדוע חלוקת שבטי ישראל מיוחדת, עשרה שבטים שייכים לבני יעקב ואילו שני שבטים שייכים לנכדים אפרים ומנשה במקום הבן האחד יוסף. בעת קבלת הברכה, כמסופר בפרשת ויחי, מסופר שיוסף בא לפני אביו הישיש והציג לו את ילדיו (נכדים לקראת הסבא) שואלו יעקב:"וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה . ויאמר יוסף אל אביו בני הם עשר נתן לי אלהים בזה ,ויאמר קחם נא אלי ואברכם" (בראשית מח' ח-ט') מה פשר השאלה ומה פשר התשובה? ואיך היא מישבת את דעתו של יעקב הנוטה למות? רש"י שואל זאת ו"נכנס לראשו" של יעקב: הרי יוסף חי במצרים ונישא לבת המושל פוטיפר היא אסנת (המצריה). כידוע בישראל ההתיחסות היא אחר האם. עולה מכאן, שבני יוסף הם גויים ולכן שאל יעקב מי אלה? "מהיכן יצאו אלה שאינן ראויים לברכה" (רש"י) מה ענה יוסף? מסביר רש"י "הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה" כידוע נישואין כדת משה וישראל בארוסין וכתובה עושים רק לזוג יהודי, ומכאן שאסנת היא יהודיה וילדיה יהודים ולכן זכאים לברכה. ניחא, זכאים לברכה ככל נכדי יעקב, אבל מדוע נהפכים לשני שבטים במקום שבט האב ככל שאר הנכדים. להבנת הענין מספר לנו המדרש (ילק"ש בבראשית ל"ט סימן קמ"ו.) את ההסבר הבא:
כאשר נלקחה דינה (בת יעקב) לשכם ועשו אתה מה שעשו לה כדברי שמעון ולוי "הכזונה יעשה את אחותנו" כלומר התגלה שדינה נאנסה ואף הרתה למושל העיר דבר שודאי הוא חרפת המשפחה ולכן כאשר ילדה דינה בת מחוץ לנישואין הרחיקו את החרפה איך? שלכו אותה רחוק רחוק לגלות במצרים ומי אמצה במצרים הרי הוא שר ההגירה פוטיפר שאשתו היתה עקרה ולכן אימץ לו ילדה וקרא שמה אסנת. (נשמע מופלא, אנא המתן, וראה כמה הסיפור מופלא בשיאו) כאשר נשלחה הנכדה לבית יעקב למצרים ציידו אותה בני משפחתה בשרשת זהב עם תליון שעליו חרוט היה בעברית סיפור מוצאה וכך כאמור התגלךגלה זו למצרים וגדלה עם בנות מצרים החשובות (הרי היא בת שר ההגירה המצרי) ברבות הימים ואשת השר העקרה התלוננה באזני בעלה השר הבה לי בן בת כבר יש לי. במסגרת תפקידו כשר ההגירה נתקל פוטיפר בארחת המדנים הבאה למצרים ונושאת עמה את הנער יפה התואר יוסף חשק בו והביאו לביתו כילד מאמץ לאשתו העקרה (אולי חשבה האישה שהאשם הוא בבעלה ולכן רצתה להרות מיוסף כמסופר בהמשך) הדברים התגלגלו והנער מגיע לכלא ומשם עם פתרון בחלום הוא מוצא מן הכלא ומקבל כבוד מלכים " ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך" (בראשית מא' מב-מג')
{אגב מכאן אולי לקח המן את הרעיון כאשר שאלו המלך מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בליבו למי יחפוץ המלך ליתן יקר יותר ממני ומכיון שטבעת המלך כבר קבלתי מה שנותר הוא ללבוש את בגדי המלך ולהוביל אותי ברחוב העיר בסוס אשר רכב עליו המלך (מרכת המשנה אצל יוסף) אלא שםניו חפו כאשר התבקש לעשות כן למרדכי היהודי ומכך הבינה זרש אשתו שכשם שלבש מרדכי את הבגדים ורכב על הסוס" אם מזרע היהודים מרדכי נפול תפול לפניו" וסופו שגם יקבל את הטבעת אשר יסיר המלך ממך.}
נחזור ליוסף המובל במרכת השמנה ברחוב העיר (שים לב לפרט חשוב וישם רביד הזהב על צווארו) וקוראים לפהניו אברך בנות קהיר המיוחסות יוצאות לקראת הצעיר המובל ברחוב העיר מורידות את תכשיטי הזהב שלהם וזורקות אותו על יוסף המנהיג (אגב זה מזכיר את תכשיטי הנשים שנתנו לאהרון בשעת החטא וממנו יוצא עגל הזהב שים לב שסמלו של יוסף הוא שור "בכור שורו הדר לו") יוסף מסתכל בזהב ומגלה את דיסקית הנעדרת (מוכר נכון) הכתובה בעברית (רביד הזהב בצאוור) ומחליט לקחת את אסנת בת דינה נכדת יעקב לו לאישה ומכיון שהם יהודים הרי שהם נישיאים כדת משה וישראל בשטרות אירוסין וכתובה .
בערוב הימים מראה יוסף לאביו את שטר הכתובה ואז מחליט יעקב למנות את שני נכדיו ליורשים חוקיים האחד מקבל את חלק האב יוסף ואילו השני מקבל את חלק אמו חלק דינה בת יעקב.
ללמדך שסמל, הימנון, והוסף לכך ברכת החברים: ה' עמכם! מחזקת את השורות ומרבה אחוה ורעות בין חניכי כל הסניפים מחד והבדלה בין חברי בני עקיבא לסובב אותם מאידך.
אגב תוכל לפתוח באתר "צורבא", ולשמוע במסגרת שעורי פסח תשס'ז את שעורו של הרב גרוזמן בו הוא מספר על הקמת סניף בני עקיבא בקרית משה והשיטה בהפצת הרעיון דכך סניפים בכל מקום.
נקודה נוספת בזכות המפקד אותה למדתי בסמנריון ההדרכה שעברתי בהיותי חניך בן 16 וכך הוסבר לנו: שעת הפעילות בשבת נקבעת לשעה 16.00 בשבת החניכין מגיעים בשעה 14.00 ומשתוללים באזור הסניף (למגינת לב השכנים שלא רק שלא ישנו בצהרים עוד נדרשים לתת מדי מוצאי שבת גפרורים להבדלה-מה לעשות שלא יהיו שכנים של הסניף) בהגיע השעה 16.00 את המדריך מבקש להכניסם לתפילה איזה תפילה זו תהיה עם חניכים תוססים מהשתוללות של שעתים ולכן הפתרון הכנס אותם למפקד יעמדו דום נוח חופשי והקשב ירגעו ישנו פזה של רגיעה ורצינות תוך עמידת דום לשירת המנון התנועה וכאשר יוכרז חופשיים לתפילה תקבל מתפללים רגועים מתוך אוידה רצינית ורגועה (אם תרצה משמעת צבאית).
אולי זו הסיבה שעל סידורי התנועה מנחה וערבית לשבת היה מופיע הצטו בראש הסידור : "חסידים הראשונים היו שוהים שעה קודם תפילתם"...
לסיום אבקש את סליחתך ששהיתי קצת יותר משעה בטרם כתיבת התשובה...
בברכת חברים לתורה ועבודה