הסיפור שלי הוא כך: לפני כמה שבועות, בעת שהייתי עם בעלי, הוא התפרץ עלי פתאום ש"עליתי במשקל". אכן עליתי ב 3-4 קילו בתקופה האחרונה. לאחר ויכוח מר, שבסופו יצאתי עם דמעות, ונמלטתי מהבית להליכה של כשעתיים על מנת להירגע, לא ניגשתי אליו והוא לא ניגש אלי מאז. הבנתי שהוא לא מעונין בי עד שארזה. (אני לא שמנה כלל).
אציין שעניתי לו, שכאשה בגילי (40)עם 7 ילדים אני נראית טוב. קפלי השומן ובטן רפויה הם נורמלים לכל אשה! והרבה גברים היו מאושרים באשה שנראית כמוני! אולם כל ההסברים נפלו על אזניים אטומות. הבנאדם לא אוהב שמנות. נקודה.
ביום חמישי האחרון הייתי צריכה ללכת לטבול. אולם לא הלכתי.
גם אם הייתי הולכת לא הייתי אומרת לו.
אני פגועה, ומרגישה שהפעם אני ממתינה לפיוס מצידו ולהתנצלות, ועד אז אין לי שום ענין ללכת. האם נהגתי נכון?
עלי לציין שכל השנים (אני נשואה כ 20 שנה) תמיד בזמני מריבות מידי פעם, אני זו שיזמתי התפיסות, אם בשיחה, אם במכתבים וכו'. הפעם חשתי שהענין עבר כל גבול.
תשובה
שלום וברכה,
אחד הד'ברים החשובים ביותר לשימור בבניין הזוגיות והנישואים הוא היכולת לומר כמו חתן בשעת חופתו לכלתו תחת החופה כולך יפה רעייתי, אמירה הנאמרת בין בני הזוג האחד אל השני, בכנות, באהבה מתוך ולאחר בנייה משותפת של בניין הבית.
לא אחת , החיים, הקשיים, ההיתמודדויות מקשות על יכולת ראייה זו, לא אחת עיניינו מסתמאות מלראות את הטוב, ואנו מתמקדים בפחות טוב, בדבר שמסמא את עינינו, ומכאן הדרך מטה, יורדת ככדור שלג.
וודאי שאין ספק כי דבר טבעי הוא כי תהא אשה נאה ומתנאה לקראת בעלה, אך כבר אמרו חכמים כי שקר החן והבל היופי, לא כי הם לא הכירו בחשיבותו אלא כאשר יסוד הקשר בנוי על העולם החיצוני, הרי שהכל שקר והבל.
סביר להניח כי הקושי של בעלך יושב על קושי אחר, והדבר יוצא רק באופן הזה, אולי הוא עסוק בדימיונות של לפני 20 שנה, אולי דבר אחר מפריע לו.
שימוש הזוגיות יכול להיות כמו תחנת מכבי אש, כאשר עוסקים כל הזמן בכיבוי שריפות, ואז גם כאשר השריפה כובתה ובני הבית ניצלו, פעמים רבות נזקים ישארו, אם זה ריח רע, פיח הנתפש בקירות הבית, או ערעור של היסודות, ומאידך זוגיות יכולה להיות כמלאכת בניין, חפירת יסודות, ירידה ויכולת עלייה ובנייה של תל תלפיות.
בשני המשלים צריכה להיות עבודה קשה, לבנות, לשמר, לטפח להוסיף ולשכלל.
איני יודע אם זה נכון כי הפעם תחכי שהוא יפייס, אולי הוא מעולם לא למד לעשות זאת, למרות שהוא מאוד חפץ, אולי הוא הורגל כי את תמיד עושה זאת וכעת מחכה בכיליון עיניים.
ואולי נכון הדבר כי תמתיני, בסבלנות, להוציא ממנו את כוחות הפיוס שלו...
ללא היכרות, שיחה עם שני הזוג, אי אפשר לומר ויותר מכך אסור לומר מה לעשות, ומה נכון לשמירת יציבות הבית והזוגיות.
אך שני דברים הם ברורים
הבעיה של המראה החיצוני אינה הבעיה האמיתית, ואת אינך מהווה מכשול או קושי שמעורר את זה ( בין אם מראך החיצוני מלא או רזה , יפה או שאינו - אין זה משנה כלל) הקושי שלו מעיד על קושי פנימי יותר שצריך לבררו ולתת לו מענה.
התבצרות כל אחד בעמדותיו, התנהגות כניצים, לא תפתור את הבעיה, אלא רק תחריפה, וע"כ יש לפנות בדחיפות רבה מאוד אל יועץ או יועצת נישואין, על מנת לטפל באופן יסודי בקשיים ובבעיות.
ואכן, טיפול זה יהא כרוך במאמץ של זמן ומאמץ של ממון, אך רווחיו יהיו גדולים לאין ערוך מזוטות אלו.
ועל כן, נהלו שיחה בינכם, מצאו בהקדם יועץ נישואין (מקצועי וטוב) ללא חשבון מי הוא אשר מוביל את הצעד - העיקר שהצעד יעשה ובע"ה תזכו לבנות ולתקן, לשפר ולחזק את ביתכם ולהוסיף אהבה ואחוה שלום ורעות.
בהצלחה רבה ובשורות טובות
אודי רט
רב משיב מכון פועה