שלום לכבוד הרב,
אנו סטודנטיות לעו"ס. על אף שאין זו מטרת "צהר לנוער" , נשמח אם בכל זאת תוכלו לסייע לנו. עלינו לארגן סדנת לימוד לעבריינים דתיים מזרמים שונים (חוזרים בתשובה, חרדים, ש"סניקים, דתיים לאומיים וכו'). מטרת הסדנא הינה לעורר בהם את הצורך בטיפול נפשי מקצועי מתוך הכרה במעשם (=פשעם)והצורך לטפל בו.
מטרה זו הוחלטה בעקבות שיחה עם עוס"ית העבריינים הדתיים בכלא מעשיהו אשר חשפה אותנו לבעיה שהאסירים הדתיים היחידים אשר אינם עוברים טיפול, זאת משום שהם "מתחבאים" תחת לימוד התורה. אך אין הם מכירים במעשם כדבר בעייתי, הנדרש בטיפול, אלא רק כ"נפילה" אשר לא תתרחש שוב.
על כן, ראינו לנכון להקים סדנא שתעורר את האסירים להכרה בחשיבותו של הטיפול כחלק הכרחי מתהליך התשובה אותו הם עוברים.
בסדנא אנו מעוניינים להתדיין בעזרת מקורות הלכתיים/ אגדתות/ מקרים מהתנ"ך העוסקים בהכרה בחטא, ההתמודדות שלאחריו והחזרה בתשובה לשלביה עד הקבלה לעתיד.
נשמח מאד אם תוכלו לסייע לנו במציאת מקורות לסדנא זו.
תודה רבה.
טלפון : 0545365181
סניף :
תשובה
לעוסיו"ת לעתיד שלום וברכה !
כמי שזכה ללמד אסירים בכלא הבעיה שאתן מעלות כאובה וחשובה ואם לומר את האמת אני לא כ"כ הצלחתי לשכנע את תלמידי בחשיבות הטיפול ובהכרה בנפילה כבעיה אינני בא לרפות את ידיכם אך ברצוני להעצים את הבעיה ולחזק את ידכם גם אם לא תראו פתרון והשתנות מיידית אך כבר הדריכו חז"ל שלא עליך המלאכה לגמור אך אין אתה רשאי ליבטל ממנה.
תחזקנה ידכם.
כמו שאמרתם המדור מיועד למדריכי ומרכזי תנועות נוער אך בכדי לא להשיב את פניכם ריקם אני מצרף לקט מקורות העוסקים בחטא ותיקונו בספר בראשית הדף הינו גולמי ובטוחני שתוכלי להתמודד ולהשתמש בו לצרכים בהצלחה רבה.
בס"ד.
תשובתו של קין
1) מדרש רבה בראשית פרשה כב
יג ויצא קין מלפני ה' מהיכן יצא רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא כגונב דעת העליונה רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא כמפריס וכמרמה בבוראו
2) רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח היך מה דאת אמר (שמות ד) הנה הוא יוצא לקראתך וגו' פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת וגו' א"ר לוי המזמור הזה אדה"ר אמרו ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'.
3) מדרש רבה בראשית פרשה כב
ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך וגו' משל לאיפרכוס שהיה מהלך באמצע פלטיא מצא הרוג ואחד עומד על גביו א"ל מי הרגו ואמר ליה אנא בעי ליה גבך ואת בעי ליה גבי א"ל לא אמרת כלום
4) משל לאחד שנכנס לגינה וליקט תותין ואכל והיה בעל הגינה רץ אחריו א"ל מה בידך א"ל אין בידי כלום א"ל והרי ידיך מלוכלכות כך אמר לו קין להקב"ה השומר אחי אנכי אמר לו הקדוש ברוך הוא הא רשע קול דמי אחיך צועקים וגו'
5) משל לאחד שנכנס למרעה וחטף גדי אחד והפשילו לאחוריו והיה בעל המרעה רץ אחריו אמר לו מה בידך אמר לו אין בידי כלום אמר לו והרי הוא מפעה אחריך כך אמר הקב"ה לקין קול דמי אחיך וגו'
6) רבי יודן ורבי הונא ורבנן רבי יודן אומר דם אחיך אין כתיב כאן אלא דמי אחיך דמו ודם זרעיותיו רבי הונא אמר (מלכים ב ט) את דמי נבות דם נבות ודם בניו אין כתיב כאן אלא את דמי נבות ואת דמי בניו דמו ודם זרעיותיו רבנן אמרין (ד"ה ב כד) וימת בדם יהוידע אין כתיב כאן אלא בדמי יהוידע דמו ודם זרעיותיו
7) אר"ש בן יוחאי קשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפה לפרשו לב' אתליטין שהיו עומדין ומתגוששים לפני המלך אילו רצה המלך פירשן ולא רצה המלך לפרשן נתחזק אחד על חבירו והרגו והיה מצווח ואמר מאן יבעי דיני קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי.
8) מדרש רבה בראשית פרשה כב
: יא ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא לעליונים והתחתונים אתה סובל ולפשעי אין אתה סובל ד"א גדול עוני משל אבא אבא על מצוה קלה עבר ונטרד מתוך ג"ע זו שהיא עבירה חמורה שפיכת דמים על אחת כמה וכמה גדול עוני הן גרשת אתמול גרשת את אבא ועכשיו את מגרשני הן גרשת אותי היום שמא מפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ וגו':
9) בראשית פרק ד ו,ז
ו וַיּאמֶר וָֹה אֶל-קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ:
ז הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל-בּוֹ:
10) רש"י בראשית פרק ד פסוק ז
הלוא אם תיטיב, כתרגומו פירושו:
לפתח חטאת רובץ, לפתח קברך חטאתך שמור:
ואליך תשוקתו, של חטאת הוא יצר הרע תמיד שוקק ומתאוה להכשילך:
ואתה תמשל בו, אם תרצה תתגבר עליו:
11) ספורנו בראשית פרק ד פסוק ו
למה חרה לך, למה קנאת באחיך כדואג על שקבלתי קרבנו ברצון הנה לא היה זה רצון פשוט או שלא כדין:
ולמה נפלו פניך, כי כשיש לקלקול איזו תקנה אין ראוי להצטער על מה שעבר אבל ראוי להשתדל להשיג תקון לעתיד:
12) אור החיים בראשית פרק ד פסוק ו
הלא אם תיטיב פירוש אם תהיה מבחינת הטוב כל מעשיך שורה עליהם בחינת הטוב ומעצמן הם מתנשאים כי הקדושה אינה צריכה לאחרים, וצא ולמד ממעשה כסאו של ר' חייא שהיה עולה מעצמו למעלה (ב"מ פה:) והוא אומרו שאת פירוש מעצמו, ותתפרש שאת על המנחה גם על קין עצמו שלא יפלו פניו שהוא צלם הנאות אלא תהיה מעלתו נשאה והיא בחינת הטוב שהוא בחינת הרוממות והגדולה, והם כנגד ב' בחינות האמורים בענין וישע ה' אל הבל ואל מנחתו שהם ב' דברים, ואם לא תיטיב פירוש כשתשלול בדעתך בחינת הטוב לפתח פירוש להתחלתך חשוב רע הנה בחינת הרע שנקראת חטאת רובצת עליך גם על כל מעשיך ושוללת ממך הנשיאות ומושלת במעשיך, ומעתה מה מקום לחרון אפיך כיון שאתה סיבה לדבר:
ואומרו ואליך תשוקתו, כאן רמז כי יצר הרע יש בטבעו בחינת התשוקה להחטיא האדם, כטבע שבאדם להתאוות תאוה ולחשוק זהב:
ואומרו ואתה תמשל בו, כאן הודיע כי הגם כי הוא בסדר זה ישנו בידו למשול בו ומעתה למה יפלו פניך אחר שבידך הדבר למשול בו ולהרים המכשול שהוא החטאת:
עוד יכוין לומר על זה הדרך ואם לא תטיב לפתח שהוא שער קבלת המנחות והתשורות שם רובץ החטאת לבל יהיה מקום לעלות התשורה, ואין צריך לומר שאין בה כח להנשאות, ואם תאמר אתה האדון שליט תקבל המנחה ולא יהיה מונע החטאת, לזה אמר הן אמת אם תעשה תשובה יש מקום לטענה זו אבל כיון שאינך חושב בתשובה כרמוז בתיבת לא תיטיב שעודך מתאוה וחושק לבחינת הרע, והוא אומרו ואליך תשוקתו ואתה חפץ למשול בו לגרש אותו לבל ירבוץ לפתחך, והגם כי ה' ירצה להפרידו מעליך אבל צריך שאתה תרחיקו מתשוקתך כי כל עוד שאדם חושק בבחינת הרע הוא ממשילו עליו כאומרו (תהלים פא י) לא יהיה בך אל זר, וכשאדם מואס בדבריו ובעצתו זו היא השפלתו, והוא אומרו ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז לב), וכפי זה ידבר ה' אליו בדרך תמיהא כדרך שהתחיל לדבר אליו למה וגו' ולמה וגו' כי תלונתו על עצמו ולא על מלכו כי איך יחפוץ שימשול הוא בו והוא ממשילו על עצמו והבן:
13) רמב"ן בראשית פרק ד פסוק ז
הלא אם תיטיב שאת. על דעת המפרשים (אונקלוס, רש"י, ורד"ק) שאת עונך. ועל דעת רבי אברהם שאת פניך כנגד למה נפלו פניך, כי המתבייש כובש פנים למטה. וכן ואור פני לא יפילון (איוב כט כד), והמכבדו כאלו נושא פניו למעלה. וזה טעם אולי ישא פני (להלן לב כא), לא תשא פני דל (ויקרא יט טו):
ועל דעתי, אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך, כי אתה הבכור. וזה טעם למה חרה לך, כי בבשתו מאחיו נפלו פניו, ובקנאתו ממנו הרגו. והנה אמר לו: למה חרה לך על אחיך ולמה נפלו פניך ממנו, הלא אם תיטיב יהיה לך יתר שאת על אחיך, ואם לא תיטיב לא עמו בלבד תבואך רעה, כי לפתח ביתך חטאתך רובץ להכשילך בכל דרכיך. ואליך תשוקתו. שהוא ישתוקק להיות דבק בך כל הימים, אבל אתה תמשול בו אם תחפוץ, כי תיטיב דרכיך ותסירנו מעליך. הורהו על התשובה, שהיא נתונה בידו לשוב בכל עת שירצה ויסלח לו: