רציתי להכין פעולה לכיתות ו-ז על האמונה בצדקת דרכנו. למה ברור לנו שאנו עושים ופועילם למען הדברים שעליהם גדלנו- אולי בעצם מה שגדחנו עליו הוא לא הנכון, הטוב והישר וכדאי לבדוק זוויות שנות להסתכלות.. [למה חילונים וחרדים וכולם טועים ואנחנו לא!?] טלפון : סניף :
תשובה
הנושא: ציונות דתית, צדקת דררכנו.
הגיל: חבריה ב'
לרננה שלום רב!
מפאת העומס המתנת זמן רב מדי, ואתך הסליחה.
חשוב לדעת שעצם השאלה האם הצדק עמנו, היא שאלה ראויה וחשובה, שכן כבני-אדם, כל תפיסתנו חלקית.
אילו הקב"ה לא היה מעוניין בוריאציות שונות לעבודתו, לא היה יוצר אותנו שונים זה מזה.
עם זאת, מנסה כל אחד מאתנו לעשות לעצמו רב, ולכוון לרצון קונו.
המקור שאצרף מתייחס לפן אחד מרכזי, השאלה אם מדינת ישראל היא בגד אתחלתא דגאולה, ויש ליטול חלק בחייה ולפעול עם א-ל, או שח"ו מדובר במקרה או ב"מעשה שטן" ואין לראות במדינת ישראל ערך דתי.
ארשה לעצמי לקצר ולהעזר במקור מן הויקיפדיה, עייני, תהני, וכמובן-פתחי לפי יכולתך.
אתחלתא דגאולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
אתחלתא דגאולה (מארמית: ההתחלה של הגאולה) הוא מושג רעיוני השאוב מן הגמרא. המדובר הוא בתקופה שבה חל שלב חדש של התעוררות בתהליך הגאולה וביאת המשיח. מדובר בנקודה משמעותית, כיוון שזהו השלב הראשון בתהליך הגאולה המהווה תקופה השונה במובנים רבים מכל מה שקדם לה. מושג זה הוא בין הנושאים הנידונים ביותר במשנתה של הציונות הדתית.
במקורות היהודיים, החל מן הגמרא, מופיעים מאפיינים רבים של שלבים שונים בגאולה. מן התיאורים השונים בגמרא עולים מאפיינים שונים של ראשית הגאולה. הבולטים ביניהם:
קשיים וסבל רב (עד שאחד האמוראים אומר: "ייתי (המשיח) ולא אחמיניה"[1] - הלוואי שיבוא המשיח, אך איני רוצה לחיות אז).
פריחת הצומח בארץ ישראל (בגמרא נאמר על כך - "אין לך קץ מגולה מזה"[1]).
שלטון יהודי (דברי האמורא שמואל: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד"[2] שנפסקו להלכה במשנה תורה לרמב"ם).
במקומות שונים בגמרא ובמקורות מאוחרים יותר מצוינים מאפיינים נוספים[3], בהם התמעטות ידיעת התורה והתנהגות וולגרית. בספרים מאוחרים יותר, רואים רמזים לגאולה המתקרבת בתודעת העם, כך למשל בהתעוררות לעסוק בתכלת בציצית[4], והתעוררות לעסוק בישוב הארץ[5].
תוכן עניינים [הראה]
1 לפני הציונות
2 התייחסות הציונות הדתית
3 התייחסות החרדים
4 ספרים אודות אתחלתא דגאולה
5 הערות שוליים
6 קישורים
[עריכה] לפני הציונות
הגמרא כותבת בנחרצות: "תיפח עצמן של מחשבי קצין", אך רבים פירשו זאת כאזהרה כנגד קביעת תאריך מדויק חביאת המשיח, ולכן היו כאלו, והבולט שבהם היה הגר"א, שסברו כי מותר ואף רצוי לקבוע את העת שממנה מתחילה להתעורר הגאולה. כך, תלמידי הגר"א הצביעו על שנת ה'ת"ר כתחילת הגאולה. תלמידי הגר"א יצרו את המושג "אתחלתא דגאולה" ככינוי לתקופה הכוללת חלק מהמאפיינים בנ"ל, וסברו כי תקופתם אכן כזו. מנהיגים חסידיים רבים מאותה תקופה עלו אף הם לארץ מתוך אמונה בייחודה של התקופה מבחינה משיחית, אף שלא השתמשו במושג "אתחלתא דגאולה".
[עריכה] התייחסות הציונות הדתית
הרב צבי יהודה הכהן קוק רואה בספרו לנתיבות ישראל חיזוק לטענת "אתחלתא דגאולה" את ההצלחה החקלאית "בעין יפה", ככתוב בגמרא:
אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר "ואתם הרי ישראל, ענפכם תתנו ופריכם תשאו, לעמי ישראל, כי קרבו לבוא"[1].
על טענה זו חולק האדמו"ר מסאטמר בספרו ויואל משה ומביא לראיה את פירוש המהרש"א במקום שרק "קרב לבא זמן גאולה".
הספר היסודי בציונות הדתית בנושא זה הוא ספרו של הרב מנחם כשר, התקופה הגדולה. ספרים נוספים העוסקים בכך באופן ישיר הם ספרו של יצחק דדון אתחלתא היא, והרב יעקב משה ברגמן בספרו המדינה היהודית - האם מדינת ישראל יכולה להיות אתחלתא דגאולה.
[עריכה] התייחסות החרדים
ההשקפה החרדית המתנגדת להשקפה הדתית-לאומית, עונה על הדברים הללו בכך שיש להבחין בין שני המושגים:
אתחלתא דגאולה.
עקבתא דמשיחא.
הספר המקיף ביותר שיצא עד היום להסברת השיטה החרדית נגד אתחלתא דגאולה, הוא הספר בין אור לחושך. שהוציא הרב שלום דב וולפא.
הרב אלחנן וסרמן, תלמידו המובהק של החפץ חיים, כתב בספרו "קובץ מאמרים" מאמר בשם "עקבתא דמשיחא", בו הוא דן במושג זה ובהשלכותיו. בין היתר, תוקף הרב וסרמן בספרו זה את שיטת המזרחי בהסברת מושג זה וההשלכות לגביו, וכמו כן מבאר שם הרב וסרמן כי עקבתא דמשיחא מורה על זמן שפלות רוחנית גדולה, ועל זה לא נחלקו על הציונות הדתית. המושג עקבתא דמשיחא מבוסס על הנאמר בסוף מסכת סוטה.
אחד המתנגדים החריפים להגדרת מדינת ישראל כאתחלתא דגאולה הוא רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ), הרואה בכך רעיון של משיחיות שקר המביאה לאסונות. מאות מכתבים ושיחות של הרבי עוסקים בשלילת רעיון ראיית המדינה כאתחלתא דגאולה. במכתב שכתב האדמו"ר מלובביץ' לרב שלמה יוסף זוין, הוא כותב שהביאור היחידי שנופלים קורבנות בארץ ישראל הוא בגלל ההכרזה של אתחלתא דגאולה. בהקשר לזה, סיפר פרופ' ישראל אלדד במאמר ב"ידיעות אחרונות" על ביקורו בחצר הרבי מלובביץ': "כאשר ניסיתי להעלות את הנוסחה המקובלת בציונות הדתית שהציונות היא אתחלתא דגאולה... חל מפנה מפתיע בטון דיבורו, אף הלם באגרופו על השולחן והפטיר: הרב קוק טעה".
[עריכה] ספרים אודות אתחלתא דגאולה
רבי הלל משקלוב תלמיד הגר"א, קול התור.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות.
הרב צבי יהודה הכהן קוק, לנתיבות ישראל.
הרב יששכר טייכטל, אם הבנים שמחה.
הרב יואל טייטלבוים, ויואל משה.
הרב מנחם מנדל כשר, התקופה הגדולה.
הרב משה אביגדור עמיאל, לנבוכי התקופה
הרב יעקב פילבר, איילת השחר.
הרב צבי טאו, לאמונת עתנו.
הרב אלחנן וסרמן, קובץ מאמרים (מאמר עקבתא דמשיחא)
הרב שלום דב וולפא בין אור לחושך על שיטת הרבי מלובביץ' בנושא אתחלתא דגאולה.
הרב צבי הירש קלישר, דרישת ציון.
[עריכה] הערות שוליים
1. ^ תלמוד בבלי, סנהדרין צ"ח.
2. ^ תלמוד בבלי, ברכות ל"ד.
3. ^ ראה למשל תלמוד בבלי, סוטה מ"ט.
4. ^ ראה שו"ת ישועות מלכו ושו"ת דברי יואל.
5. ^ ראה שו"ת ישועות מלכו יו"ד סימן סו. דברים דומים כתבו גם הרב קלישר והרב קוק.
[עריכה] קישורים
דיונים על אתחלתא דגאולה .
מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%AA%D7%97%D7%9C%D7%AA%D7%90_%D7%93%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94
קטגוריות: אסכטולוגיה יהודית | ציונות דתית