קראתי את השאלה על בטחון. רציתי לדעת אם גם זה קשור אלי. כי כשאני ליד הרבה אנשים ואני צריכה לדבר או להסביר להם משהו ולחכות לתשובה כשעוד אנשים מסתכלים עלי, אני מרגישה שיש בי מתח ולפעמים אני מרגישה שאני ממצמצת בעין או שיש לי עווית שאולי לא רואים אבל אני מרגישה שהיא עוד מעט תבוא. איך להתגבר על זה? זה כבר המון שנים. וזה גורם לי לעשות דברים תמיד עם הרגשת צורך של הגנה. זה ככה גם בפגישות עם בחורים כשאני צריכה לשבת מולם, ובכל מפגש אני מרגישה שאני לא נינוחה, שמא יצא לי איזה טיק בלי כוונה. לפעמים אני מרגישה שאני אפילו מסתכלת בכוונה לאנשים בעיניים ולפעמים יש לי תחושה שהעיניים שלי נהיות גדולות.. למה זה ככה?
תשובה
שלום רב,
בלי להכיר אותך ואת הרקע שלך קשה לענות למה זה ככה, אבל זו את וצריך ללמוד להתמודד עם הקושי ולהתגבר עליו. תחושות מעין אלו עוברות על הרבה במהלך ההתבגרות, ולוקח זמן לצבור נסיון ובטחון. חשוב שאת מודעת לזה ותנסי לפתוח את זה עם חברה או מישהי שאת מרגישה נוח וסומכת. כדאי שתקבלי גם פידבק איך אחרים תופסים אותך והאם הם חשים במתח שלך.
ניתן גם לפנות ליעוץ וטיפול אם תרגישי שאת לא מצליחה לשפר ולהתחזק. לא פרטת איך את בתחום הלימודי והחברתי, והאם יש סיבות שאת לא חשה מספיק טוב עם ונינוחה עם המראה והאופי שלך.
בהצלחה.