שלום רב!! אשמח אם תוכל לתת לי כיוון לפעולה בנושא אחריות לבנות בכיתה ח'.העיניין דחוף! תודה רבה! טלפון : סניף :
תשובה
תשובות שטרם נשלחו
שלום וברכה!
החינוך לאחריות הוא חשוב, מורכב, וקצת מוזנחל בימינו.
אני מצרף לך מאמר מקצועי בנידון, מאת חנה הלר,מתוך אתר "הורים" של "אש התורה", וממליץ לך להתאימו לסניף.
פעם, שמעתי מנהל בית ספר אומר שהלוואי והיה מרוויח שקל אחד על כל אימא שמופיעה בבית ספר עם הכריכים שנשכחו בבית, או השיעורים והספרים שלא הוכנסו לילקוט. "במקום לבוא להציל את הילד" אמר, "מוטב שאותו ילד ילמד על בשרו מה קורה באופן טבעי כשלא מגלים אחריות - מבלי שהאימא תתערב!"
אני זוכרת את הפעם הראשונה כשבני הקטן שכח את ארוחת העשר שלו בבית. לא גרנו בקרבת בית הספר. לכן, לא הלכתי לבית הספר להביא לו את הכריך. גם שמעתי שכך, ילמד להיות אחראי יותר. אז כל אותו יום דאגתי... מה אם הוא רעב? ואיך יוכל להתרכז בשיעור? ומה אם הוא מאוד יכעס עליי שלא הבאתי לו את ארוחת העשר לכיתה...
כשנסעתי לקחת את בני עם סיום הלימודים, שיננתי לעצמי את המשפט שאומר כבדרך אגב, "חמודי, אני כל כך מצטערת, שכחת את ארוחת העשר שלך היום!" ציפיתי שיתפרץ לרכב בצעקות למה לא הבאתי לו את ארוחת העשר. אבל במקום זאת, הוא נכנס למכונית תוך פטפוט עליז עם חבריו ואני כבר לא יכולתי להתאפק.
"חמודי, אני כל כך מצטערת, שכחת את ארוחת העשר שלך היום!"
"ממש לא נורא! איציק נתן לי חצי מהכריך שלו ויואב אף פעם לא אוכל את הפרי שלו אז הסתדרתי."
התסריט היה שונה מן הצפוי אבל חיזק בי את התחושה שפעלתי נכון. ציפיתי שמתוך רעב, בני ילמד לקח ולא ישכח את הארוחה שלו. במקום זאת, הוא מצא דרך לדאוג לעצמו. הוא נטל אחריות ולא קרא לי כדי לחלץ אותו.
אין כמו דוגמא אישית
כולנו מכירים אנשים חסרי אחריות. אלו אותם אנשים שלא מצלצלים כשבאמת צריך אותם. אנחנו לא מעונינים בהם כבני זוג, כחברים או שותפים. קשה לסמוך על אנשים כאלה. כדי שהילדים שלנו יגדלו להיות אנשים בעלי יכולת לתפקד במערכות יחסים ועבודה, עלינו ללמד אותם מהי אחריות .
איך עושים זאת?
כנקודת התחלה, חשוב מאוד שלילדים יהיו הורים אחראיים. האם אנו משמשים דוגמא לאחריות? הנה מספר שאלות עליהן נוכל להשיב בכדי לבדוק את עצמנו:
• האם אנו דוחים דברים או מעדיפים לעשותם מייד?
• האם אנו מגיעים בזמן לישיבות/פגישות/הסעות או שאנו נוטים לאחר?
• האם אנו מקיימים את ההבטחות שלנו?
• האם אנו מסתפקים בתקציב שיש בידינו או שאנו נוטים להיכנס ל"משיכת יתר"?
• במסגרת עבודה או פרוייקט, האם אנו מתמסרים כל כולנו או שאנו מסתפקים בביצוע בינוני?
אז מה עושים?
אם אנחנו אכן הורים אחראיים, עשינו כבר את מחצית הדרך. במחצית השנייה, נותר לנו לעזור לילדינו ללכת בעקבותינו והנה כמה עצות מעשיות.
1. הטילו על ילדכם "משימות אחריות" המתאימות לגילם. תנו לילדכם לעשות כל מה שהוא יכול. ברגע שיהיה מסוגל להתרחץ או להתלבש בעצמו, עודדו אותו לעשות זאת. אל תעשו את זה במקומו. הוסיפו לו עוד מטלות, במסגרת היכולות שלו, כמו לסדר מיטה, לשטוף את הצלחת, או לערוך את השולחן. הסבירו לו (בנועם) שכל אחד במשפחה תורם את חלקו והעניקו לו המון תשבחות על כל עזרה שתקבלו.
2. אל תציפו את ילדכם במטלות רבות מדיי. קחו בחשבון את היכולות של הילד ואופיו ודאגו להטיל עליו מטלות בהן יוכל להצליח. הצלחה ושבחים רק יעודדו אותו לעשות יותר. מטלות רבות מדיי עלולות להוביל לכישלון ולהרוס כל מוטיבציה.
3. תסמכו עליו. אני גיליתי שהציפיות שלנו מילדינו הן נבואות המגשימות את עצמן. כשמטילים על הילד משימה, ניתן לשוחח על זמן מוסכם לביצוע. ואז יש להניח לו להמשיך במשימה ולהאמין שהיא תבוצע.
תנו לילד לסיים את המטלה על פי דרכו שלו מבלי "לנדנד" לו או כל הזמן להזכיר לו. אם הוא לא מצליח למלא את המשימה, תבדקו מה תוכלו לעשות כדי לעזור לו.
4. לעולם אל תתנו לילד את התואר "חסר אחריות". גם זו נבואה שמגשימה את עצמה. ואפילו אם עשה משהו בלתי אחראי לחלוטין, כמו ללכת לסרט לאחר שהבטיח לעזור לחבר להתכונן למבחן, הימנעו מתוויות! במקום זאת, עודדו אותו לפצות את החבר כמה שיותר מהר.
אם ילדכם נוטה לשכוח, אל תעירו לו הערות בסגנון "מזל שאת הראש שלך, אתה לא שוכח!" הערות אלו מכאיבות ומזיקות.
5. עזרו לילדכם להתארגן בלימודיו. למדו אותו כיצד בודקים כמה זמן נחוץ לשיעורי הבית ואיך להתארגן עם הזמן. כדאי גם לבנות יחד מערכת שעות מחוץ לשעות בית הספר, כך ילמד איך להתארגן כדי להכין שיעורי בית, להתרחץ ועדיין ליהנות או לשחק בחוץ.
כשילדכם מגיע לשלב בו עליו להגיש עבודות, תכננו אתו כמה זמן יידרש לו כדי להיות בספרייה, לערוך חיפושים ולכתוב את פרקי העבודה השונים. עזרו לילדכם לחלק את העבודה לשלבים ולערוך תכנית על מנת לבצע אותה.
6. אל תעשו את העבודה במקומו. מפתיע אותי תמיד מחדש לראות עד כמה הורים נופלים במלכודת ועושים את השיעורים במקום ילדיהם או יחד עם ילדיהם. אחד ממכרי סיפר כמה זמן לוקח לו מדי ערב לשבת עם ילדיו ולהכין שיעורים. הילד צריך לדעת שהשיעורים הם באחריותו בלבד. השיעורים הם מטלה שהילד צריך לבצע בכוחות עצמו. כמובן, כל ילד זקוק לעזרה מדי פעם וכל ילד אוהב להיבחן לפני הכתבה או בחינה. אבל ההורה לא צריך לשבת ליד הילד כשהוא מכין את שיעוריו במסגרת שגרתית. (ילדים עם בעיות לימודיות זקוקים אולי ליותר תשומת לב).
על הילד להיות אחראי לטעויות שלו, חכו קצת לפני שאתם נחלצים לעזרתו.
7. על הילד להיות אחראי לטעויות שלו, חכו קצת לפני שאתם נחלצים לעזרתו. שרי, בת השתיים עשרה שברה את הזגוגית של השכן כששיחקה בכדור. הוריה הזהירו אותה שלא לשחק בצד הזה של הבניין בדיוק מאותה סיבה. שרי ניסתה לשכנע את הוריה לסייע לה ולשלם מחצית מחשבון התיקון כדי שתוכל לשמור על החסכונות שלה לקניית רולר-בליידס חדשים. הוריה של שרי ישקלו מהו הפתרון הנכון שיעזור לבתם לקחת אחריות על מעשיה תוך כדי התייחסות לאופייה ואופן ההתמודדות שלה עם מצבים שכאלו בעבר. אין חוקים נוקשים או פזיזים בעניין, אבל חילוץ מהיר של הילד לא מועיל במיוחד.
8. למדו את הילד לכלכל את כספו. ילדים צריכים ללמוד לא להוציא יותר כסף ממה שיש ברשותם - יהיה זה דמי כיס, או שי שקיבלו מסבא וסבתא או סכום כסף שהרוויחו. הסבירו לילדכם שזה לא נכון ללוות כסף כשהוא רוצה משהו ולהחזיר אחר כך כשהוא מקבל עוד כסף. זהו חינוך כושל. עודדו את ילדכם להמתין שיהיה לו מספיק ולא להיכנס לחובות.
ילדים עובדים צריכים ללמוד לשים בצד סכום לצדקה וחיסכון, ועם היתר יוכלו להשתמש על פי שיקול דעתם. כשהילד מתבגר, שוחחו אתו על איך מנהלים תקציב ואילו סוגי תוכניות חיסכון והשקעות מומלצים.
9. עודדו את ילדכם לעבודת התנדבות, לעבודת קיץ או לעבודה לאחר הלימודים. אלו הן מסגרות הדורשות מהילד לעמוד בזמנים, להיות נחמד גם כשלא נוח לו, ולהבטיח שהוא עומד בחובותיו. אלו הן חוויות מעשירות מבחינת האחריות הטמונה בהן.
החיים הם לא רק רשימת זכויות, אלא גם רשימת חובות. כשילד גדל ללא חוש אחריות ואינו מסוגל למלא אחר המחויבויות של החברה, הוא עלול לשקוע בדיכאון ובדידות. מי רוצה להיות חלק ממשהו המייעד אותו לכישלון?
מצד שני, כשהילד לומד לקבל אחריות, תפישתו לחיים תתבסס על כמיהה לצמיחה ולהגשמה.
וגם מערך יעיל של משרד החינוך:
א. בניית המושג אחריות
סיפור רקע
מועד סיום שנת הלימודים, ואיתו מסיבת הסיום והמופע שלנו בפני כל בית הספר, הלך וקרב. ההתרגשות בכיתה הייתה רבה, החזרות בעיצומן...
ואז נפל בועז, השחקן הראשי, למשכב, חלה בשפעת. לבועז היה תפקיד חשוב במופע והחזרות על תפקידו היו משמעותיות.
התלבטנו כולנו, יחד עם המורה, מה לעשות?
"האם לתת את התפקיד למישהו אחר?", "אולי זה מאוחר מדי?", "אולי אחד התלמידים ילך אליו יום יום ויעשה איתו חזרות?" - משימה לא קלה.
עבודה בקבוצות:
העלו שאלות, תהיו ומחשבות, אמירות וסימני קריאה שיש לכם סביב הסיפור המוצג לפניכם.
סדרו אותם בקלפים שתצרו במחשב.
עבודה בקבוצות:
א. בחרו מבין הקלפים את הקלף שבו הייתם רוצים לדון. התייחסו אליו מהיבטים שונים וחוו דעתכם על הנאמר בקלף.
נסו לבנות אמירה משותפת שתשקף את עמדתכם והציגו אותה כמצגת.
ב. עתה לחצו על אייקון אחריות ועברו לפתרונות האפשריים לאירוע - בניית המושג אחריות. עבדו בקבוצה!
ב. בניית המושג אחריות
1. חשבתי רגע, שקלתי את כל האפשרויות והתנדבתי.
במשך שבוע, אחרי הלימודים, הלכתי לבועז יום יום, עדכנתי אותו בכל השינויים, חזרנו על תפקידו, שיננו אותו יחד.
היום הגדול הגיע. המופע הצליח מעל המשוער. כולם בצעו את תפקידם להפליא.
הייתי גאה בחברי כיתתי, במיוחד בבועז שלא אכזב.
זוהי דוגמה של גילוי אחריות, נטילת אחריות על כל שלביה.
שוחחו: מהם השלבים? __________________________________________________________________________________________________________________________________________
2. לדעתי אפשר היה להטיל את התפקיד על מישהו אחר.
פתאום שמעתי את המורה אומרת: "רונן, בועז שכן שלך, אתה תלך אליו יום יום ותעשה איתו חזרות".
לא העזתי להביע את התנגדותי, אך באותו שבוע היו לי אימוני כדורסל רבים לקראת משחק חשוב בשבת, ולבועז לא הגעתי כלל.
היום הגדול הגיע. המופע היה כשלון. אפשר היה בהחלט להטיל את התפקיד של בועז על מישהו אחר והכל היה נראה אחרת.
האם היה כאן גילוי של אחריות, נטילת אחריות על כל שלביה?
רשמו: כן/לא ונמקו. __________________________________________________________________________________________________________________________________________
3. לדעתי אפשר היה להטיל את התפקיד על מישהו אחר.
פתאום שמעתי את המורה אומרת: "רונן, בועז שכן שלך, אתה תלך אליו יום יום ותעשה איתו חזרות". קיבלתי את הדין.
במשך שבוע, אחרי הלימודים, הלכתי לבועז יום יום, עדכנתי אותו בכל השינויים, חזרנו על תפקידנו, שיננו אותו יחד.
היום הגדול הגיע. המופע הצליח מעל המשוער. כולם בצעו את תפקידם להפליא.
הייתי גאה בחברי כיתתי ובמיוחד בבועז שלא אכזב.
האם היה כאן גילוי של אחריות, נטילת אחריות על כל שלביה?
רשמו: כן/לא ונמקו. __________________________________________________________________________________________________________________________________________
ג. בניית המושג אחריות (המשך)
4. חשבתי רגע, שקלתי את כל האפשרויות והתנדבתי.
באותו שבוע היו לי אימוני כדורסל רבים, לקראת משחק חשוב בשבת, ולבועז הגעתי לעתים רחוקות ולזמן קצר.
היום הגדול הגיע. המופע הצליח, רק בועז היה חלש. אילו הייתי מגיע אליו יותר, הכל היה נראה אחרת.
האם היה כאן גילוי של אחריות, נטילת אחריות על כל שלביה?
רשמו: כן/לא ונמקו. __________________________________________________________________________________________________________________________________________
5. חשבתי רגע, שקלתי את כל האפשרויות והתנדבתי.
במשך שבוע, אחרי הלימודים, הלכתי לבועז יום יום, עדכנתי אותו בכל השינויים, חזרנו על תפקידו ושיננו אותו יחד.
היום הגדול הגיע. המופע הצליח, רק בועז היה חלש.
אפשר היה להטיל את התפקיד על מישהו אחר.
האם היה כאן גילוי של אחריות, נטילת אחריות על כל שלביה?
רשמו: כן/לא ונמקו. __________________________________________________________________________________________________________________________________________
אם כך,
הגדרו את המושג "אחריות" (על כל שלביו ומרכיביו).
עתה, בדקו בהגדרה שלפניכם:
הגדרת המושג אחריות (על פי השקפתנו):
הרגשת מחויבות לבצע פעולה מסוימת מתוך תחושת שייכות וחופש בחירה.
לבצע אותה בהתאם להחלטות ולעקרונות שקבעת ולחוש מחויבות כלפי התוצאה - תוך הבנת הקשר בין מעשים ותוצאות.
האם אתם מסכימים? נמקו! _______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אבן שושן מגדיר אחריות:
1) ערבות, היות אחראי.
2) נכונות לשמור ולקיים בכל עת ובכל מצב עקרון חומרי או חברתי.
3) אחראי - שיש בו אחריות, המביא באמונה ובשקול געת מה שיקבל על עצמו.
א. בדוקו את ההבדלים בהגדרות השונות.
ב. בהגדרה שלנו שלושה מרכיבים:
1. חופש הבחירה*
2. מחויבות לביצוע*
3. מחויבות לתוצאה.
עתה חזרו לכל אחת מהדוגמאות ובדקו אלו מרכיבים מצויים בכל אחד מהקטעים.
מצאו דרך לסמן אותם בטבלה שתצרו במחשב.
עלילות מיקי מהו / אברהם שלונסקי
הצעות לדיון במליאה:
1. מה האחריות של הכפתור?
2. איזה סוג של אחריות מוצג כאן?
3. מה בין אחריות אישית ואחריות חברתית?
בקבוצה מול מחשב:
נסו לחבר חמשיר שיתאר את האחריות המוצגת כאן.
עשו זאת במילים ובציור.
אחריות הפרט על גורלו
חניָא: שנַים שהיו מהַלכין בָּדרך, וביַד אחד מהם
קיתון של מַים, אם שותים שניהם - מֵתים, וְאם
שותה אחָד מהן - מגיע לִישוּב. דָרַש בֶּן פָטוֹרָא:
מוטב שישתו שניהם ויָמותו, וְאַל יראה אחָד מֵהם
בְּמיתָתו של חֵבירו. עַד שבָּא רבי עקיבא ולימֵד:
'וָחי אחיךָ עמָך' - חייךָ קודמים לחַיי חֵבירךָ.
(בבא מציעא ס"ב ע"א)
עבודה בקבוצות:
א. דונו:
*באיזה סוג של אחריות עוסק קטע זה?
*נסו להגדיר בכמה מילים את החלטתכם.
*הציגו במצגת את הגדרתכם ואת המילים בקטע בהבלטה (צבע או הגדלה),
המאששים את החלטתכם.
ב. במגילת אסתר פרק ג' פסוקים ב-ה כתוב:
"וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחוים להמן כי כן צווה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי: מדוע אתה עובר את מצוות המלך. ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחוה וימלא המן חמה..."
דיון בקבוצה:
* מהן הבחירות העומדות לפני מרדכי כאשר המן קיבל את המנוי מדי אחשורוש? רשמו אותן.
* בדקו שיקולים של בעד ונגד בכל בחירה. רשמו אותן.
מרדכי מתנהג כך... מרדכי מתנהג כך... וכו'
בעד נגד בעד נגד
* מה בחר מרדכי לעשות? מה לדעתכם היו נימוקיו?
* אילו השלכות היו לבחירה זו לגורלו של מרדכי? לגורל העם היהודי?
* חפשו במאגרי המידע (פרוייקט השו"ת או אוצרות ישראל וכד') את המדרשים
העוסקים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה."
מה הנימוקים שמעלים חז"ל, לעובדה שמרדכי לא כרע ולא השתחוה?! האם אתם
מסכימים עמם? - נמקו!
בנספח שבסוף הקובץ מובאים המדרשים.
* אתם במקומו של מרדכי - מה אתם מחליטים לעשות? נמקו את דעתכם.
* בהתאם לבחירה שלכם, הציגו (במחשב!) את התוצאה של בחירתכם באמצעות מערכה
במליאה:
- כל קבוצה מציגה את המערכה שלה, מתוכה נתקיים דיון בכיתה:
- הבחירה של האדם מכתיבה את המשך ההתרחשויות - האחריות על הבחירה משקפת את האחריות לתוצאות.
- דוגמאות לבחירות של מנהיגים בראי ההיסטוריה.
- בחירה לצאת ממצרים (משה והעם)*
- בחירה לקבל את התורה (מעמד הר סיני)*
- בחירה להאבק במתיוונים ובבית סלוקוס (חנוכה)*
- בחירה של ד.ב. גוריון להכריז על הקמת מדינת ישראל ועוד.
...עשו סייג לתורה...
לפני שנים טיילתי יחד עם קבוצת הורים מקיבוצי, ברעם, בטיול ג'יפים בנגב. הטיול היה חוויה בלתי נשכחת לכל המשתתפים בו. היה זה לפני תקופת טיולי סיני, ובוודאי לפני תקופת טיולי חוץ-לארץ. לא גמיעת מרחקים מופשטים על כנפי נשר של ברזל, לא עלייה לרגל אל מקדשי התרבות המערבית המביאים כל סנוב מצוי לאקסטזה המחייבת, לא! טיול באמת, שבו העצמות משתתפות בכל קיפולי השטח, והנוף נכנס דרך הגרון והנחיריים עד עומק הבטן, כאשר האבק משחרר אותך מכל אפשרות לראות את הסביבה, אתה יכול לחוש אותה בחושים האחרים, המשתחררים. טיול הג'יפים ההוא יישאר בזיכרוני תמיד כסמל לדרך החיים שבחרתי בה. לפנַי מרחבים, בידי מצפן והגה, ונתיב שאינו מסומן. עלי לבחור בו, להמציא אותו, לתהות, לטעות, לתעות, עד שאצליח.
חווית הטיול בג'יפים עלתה בזיכרוני בשיחה עם חבר-הכנסת הרב לורנץ מאגודת ישראל, כאשר הזמנתי אותו להרצאה במועדון שלנו בברעם. הוא היה אמור להגיע בשעה תשע בערב, והופיע בשעה עשר וחצי עם נהגו, במכונית קטנה. רוב הציבור שלנו כבר התייאש ופרש לישון. התברר שהסברַי היו פחות מדי מדויקים, ואורחי תעו שעה בין צומת מירון ובין קיבוצנו.
הרב לורנץ ישב בין אחרוני שחקני הדומינו שנותרו לפליטה במועדון, ואמר בערך כך: "הלילה חשתי ממש מה זה להיות יהודי לא-דתי. הרי אני יהודי חרדי, הווי אומר שאני חי מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר עם מפה בידי, היא הלכות שולחן ערוך. כל שעלי לעשות הוא ללמוד את המפה ולציית להוראות. כאשר חלק מן ההסבר אינו ברור לי אני יכול לפנות למי שמומחה ממני כדי שינחה אותי. והנה, הלילה, כאשר נסענו בחושך והתלבטנו בכל צומת, הנהג ואני, לאן לנסוע שמאלה, או ימינה? כאן אין שלט, שם סובבה אותו הרוח וכיוונו אינו חד-משמעי. ואחרי שהִמרנו על כיוון מסויים, שוב מופיעה פניה, עוד אפשרות, עוד התלבטות, ואין תמרור, אין סימן, אין קול ואין עונה, חשבתי: כך הם חייכם ללא ההלכה הפסוקה".
"ביסודו של דבר אתה צודק", עניתי לו. "רק טעות קטנה אחת בידך. מצבנו יותר מסובך מזה שהתנסית בו, לא על פרשת-דרכים אנחנו אלא באמצע טיול ג'יפים במדבר. אין התפצלויות דרכים מפני שאין כל דרך, יש מרחבים פתוחים לכל כיוון, הכל דרך אפשרית. ואתה, כאדם בן-חורין, בוחר את יעדך ולוקח מצפן ליד. אבל אינך יכול לדעת מראש אם הקו הישר לא יתגלה כחסום ובלתי-עביר. עליך לנסות באומץ ובזהירות, עליך להיות מובן לכל הפתעה וסכנה, להיות מוכן לחזור בך, לחזור על עקבותיך, עליך להחליט אם להתעקש או לעקוף. הדבקות במטרה היא האמונה, הגמישות בבחירת הדרך היא התבונה. רק דרך אחת ברורה, בכל זאת: הדרך המסומנת מאחוריך בסימני הגלגלים של הרכב בחול והמלמדת מאין באת.
אתם, ידידי הרב לורנץ, חשובים לי כחוליה בנתיב העבר שלי, המסמנת ברור מאין באתי, אבל מכאן והלאה אני נידון לחופש. אכן, לחלשי אופי, לסתגלנים ולזעיר-בורגנים שונאי יוזמה והרפתקה, מה להם ולמגלי נתיבים בהיסטוריה יהודית? קחו אותם תחת חסותכם, אל עולם מוגן מפני סכנת התעיה אך גם מפני סיכויי ההתגלות. אני לא אחליף את לבטי תמורת שום דרך סלולה מראש.
אלי בן-גל "כשאוכלים עם השטן"
עבדו בקבוצה וצרו מצגת:
אנו נידונים לחפש... בחרנו...
עבודה בקבוצות:
לפניכם מדרש האילו - הרחיבו אותו:
- אילו ראובן היה יודע שהאחים מתכננים לעשות כך ליוסף, היה ...
- אילו אהרון היה יודע שמרים תצא בתופים ובמחולות, היה ...
- אילו בועז היה יודע שרות נועדה להיות אשתו, היה ...
- אילו הייתם יודעים ש ..., הייתם ...
-ומה אתם למדים מכך?
-צרו במשותף תשדיר שרות העוסק:
באחריות האדם על מעשיו ועל אחריותו
על הידע המוקדם שלו ושל האירועים.
אחריות האדם על היודע
אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש!
אמר רבי יצחק בא הכתוב לומר כשאדם עושה מצוות יעשה בלב שלם,אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילנו מידם בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו,
אילו היה יודע אהרן שהכתוב מכתיבו וראך ושכח בלבו בתופים ובמחולות היה יוצא, אילו היה יודע בועז שהכתוב מכתיבו ויצבט לה קלי עגלים פטומות היה מאכילה.
כלומר "סוף מעשה במחשבה תחילה" ומוסיף המדרש:
רבי כהן ורבי יהושע דסיכנין בשם רבי יהושע בן לוי לשעבר אדם עושה מצווה נביא כותבה, ועכשיו אדם עושה מצווה מי כותבה, אליהו ומלך המשיח והקב"ה חותם על ידיהם שנאמר 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב':.
(מדרש - ילקוט שמעוני - רות).
פרק ו'
תרודות. אמר להם: אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טמאתן, וספרי המרס שאינן חביבין - אינן מטמאין את הידים.
אומרים צדוקין: קובלין אנו עליכם פרושים! שאתם מטהרים את הנצוק. אומרים פרושים: קובלין אנו עליכם צדוקים! שאתם מטהרים את אמת המים הבאה מבית הקברות. אומרים צדוקין: קובלים אנו עליכן פרושים! שאתם אומרים: שורי וחמורי שהזיקו - חיבין, ועבדי ואמתי שהזיקו - פטורין. מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות, אינו דין שאהא חיב בנזקן? אמרו להם: לא, אם אמרתם בשורי וחמורי, שאין בהם דעת, תאמרו בעבדי ובאמתי, שיש בהם דעת? שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו שלאחר ואהא חיב לשלם.
אמר צדוקי גלילי: קובל אני עליכם פרושים! שאתם כותבין את המושל עם משה בגט. אומרים פרושים: קובלין אנו עליך צדוקי גלילי! שאתם כותבים את המושל עם השם בדף, ולא עוד אלא שאתם כותבין ... ואת השם מלמטן, שנאמר * ויא... אשמע בקולו לשלח את ישראל ... 'ה' הצדיק'.
משה וישראל. ויש גורסים: המושל עם השם (תו...) באותו דף שבתורה II המושל מלמעלן וכו' לפני שם ה' II וכשלקה וכו' - נוסף, כדי... בקטעי הגניזה.
(סדר טהרות מסכת ידים, פרק ו' משנה 4)
עבודה בקבוצות:
* העתיקו והבליטו בצבע שתבחרו את הקטעים המסומנים בקו.
* דונו בקבוצה - במה שונים החמור והשור מהעבד והאמה?
* חברו הגד שיתאר את הרעיון המרכזי של המשנה הנ"ל.
עבודה בקבוצות:
לפניכם שני מדרשים. קראו את שניהם ודונו בחוט המקשר בין שניהם.
שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא: איזה מעשים נאים --של הקדוש-ברוך-הוא או של בשר-ודם? אמר לו: של בשר-ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ - יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדברים שהם למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהם, אלא בדברים שהם מצויים בבני אדם. אמר לו: למה אתם נמולים? אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך: מעשי בשר-ודם הם נאים משל הקדוש-ברוך-הוא. הביא לו ר' עקיבא שבלים וגלוסקאות. אמר לו: אלו מעשה הקדוש-ברוך-הוא ואלו מעשה בשר-ודם - אין אלו נאים? אמר לו טורנוסרופוס: הואיל והוא חפץ במילה, למה אין הולד יוצא מהול ממעי אמו? אמר לו ר' עקיבא: ולמה שררו יוצא עמו - לא תחתוך אמו שררו?
ולמה אינו יוצא מהול? - לפי שלא נתן הקדוש-ברוך-הוא לישראל את המצות אלא כדי לצרף אותם בהן.
(חנה"ק תזריע, תנח' שם)
עתה דונו בהבדלים:
שני המדרשים עוסקים בעולם ובמעשים שנבראו על ידי האלוקים.
המדרש הראשון עוסק באחריות בני האדם על ...
ולעומת זאת, במדרש השני, מתבטאת אחריות בני האדם ב ...
מה דעתכם?
*איך אתם תופסים את אחריות האדם בעולם שלנו?
*את דבריכם נסחו כהיגד במצגת, כתשדיר רדיו, כתשדיר טלווזיה שתכיל מלבד
ההיגד גם את הנמקותיכם.
תנן התם: 'גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק - חייב. גמל שטעון פשתן, והוא עובר ברשות הרבים, ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני, והדליק את הבירה - בעל הגמל חייב. הניח חנווני את נרו מבחוץ - חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה פטור.
עבודה בקבוצה
צרו תמונה שתשקף את כוונת המשנה.
שוחחו - מדוע נר חנוכה פטור.
*ת'ר: לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי - עשה
מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת
- אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה שנאמר: 'וחוטא אחר יאבד
טובה הרבה בשביל חטא יחידי שחטא אובד ממנו טובות הרבה'.
ר' אלעזר בר' שמעון אומר: לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד
נידון אחר רובו, עשה מציה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת
כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו
ואת כל העולם לכף חובה. שנאמר 'וחוטא אחד כו' בשביל חטא
יחידי שעשה זה, אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה.
(קידושין מ' ע"ב)
הדגישו בצבע ובהבלטה את
הרעיון המרכזי של המשנה.
לחזק רעיון זה נעיין בספר שמות בתיאור תולדות משה. בבגרותו יוצא הוא אל אחיו ורואה איש מצרי מכה איש עברי ונאמר: "ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי..." כמובן שניתן להסביר את מבטיו כצעדי זהירות, אך המדרש אינו מסתפק בכך ומסביר שמשה הסתכל (ברוח הקודש השרויה עליו) בדורות העתידים לצאת מאותו מצרי וראה שאין לו זכות, ולכן הרגו. נטילת חיי אדם אינה דבר פשוט ויש לבדוק ולחפש זכויות ורק כאשר התברר שאין זכות אפילו בדורות הבאים הרגו משה.
מכאן, אילו אדם אחד במהלך הדורות היה ראוי שלא להיפגע הרי שמשה לא היה הורגו.
איזו אחריות נטל על עצמו משה?
מה דעתכם על כך?
לאחר הדיון צרו הגד שישקף את דעתכם.
יש רעה שרובנו מוחלים עליה-ואפילו אשמים בה, האדישות לרע. אנחנו נשארים נייטראלים, לא מעורבים, ולא בקלות נוגע עד לבנו העוול הנעשה לזולת. אדישות לרע היא ערומה מרע עצמו-היא אוניברסאלית יותר, מידבקת יותר, מסוכנת יותר. בהצדקה בלי אומר, היא מאפשרת לרעה שפורצת כיוצאת מן הכלל להפוך לכלל, ולהיות מקובלת... הערכה כנה של מצב חברתנו תגלה:
מקצתנו אשמים, כולנו אחראים.
א"י השל מתוך: א"י הבטחון של החירות
שנינו, היה ר' מאיר אומר: יש לבעל-הדין להשיבך ולומר לך: אם אלוהיכם אוהב עניים הוא, מפני מה אינו מפרנסם? אמור לו: כדי שנצול אנו בהם מדינה של גיהנום. וזו שאלה שאל טורנוסרופוס את ר' עקיבא: אם אלוהיכם אוהב עניים הוא מפני מה אינו מפרנסם? אמר לו: כדי שנצול אנו בהם מדינה של גיהנום. אמר לו: אדרבה, זו שמחיבתם לגיהנום.אמשול לך משל, למה הדבר דומה: למלך בשר-ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית-האסורים, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך - לא כועס עליו? ואתם קרוים עבדים, שנאמר: "כי לי בני-ישראל עבדים". אמר לו ר' עקיבא" אמשול לך משל, למה הדבר דומה: למלך בשר-ודם שכעס על בנו וחבשו בבית-האסורים, וצוה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילהו והשקהו, כששמע המלך - לא דורון משגר לו? ואנו קרוים בנים, שנאמר: "בנים אתם לי' אלוהיכם". אמור לו: אתם קרוים בנים וקרוים עבדים, בזמן שאתם עושים רצונו של מקום אתם קרוים בנים ובזמן שאין אתם עושים רצונו של מקום אתם קרוים עבדים. ועכשיו אין אתם עושים רצונו של מקום. אמר לו: הרי הוא אומר: 'הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית' - אימתי - 'ועניים מרודים תביא בית'? בזמן הזה, והרי הוא אומר" הלא פרוס לרעב לחמך'" (ב"ב י')
עבודה בקבוצות
א. כתבו את המקור כמחזה, באופן כזה שידגיש את הרעיון המרכזי של המקור.
ב. את הרעיון המרכזי של המקור והנמקתו הציגו במצגת נפרדת.
ג. הציגו את המחזה במליאה.
ערכו השוואה בין הקבוצות השונות.
* איזה מנהגים מטפלים באחריות וערבות הדדית -
בפורים?
בפסח?
בסוכות?
קראו את הקטע הבא. מצאו במה הוא קשור לדיונכם הקודם בסוגיות האחריות לנזקקים.
... ביום הזיכרון העשרים וחמישה למרד גטו ורשה...הקשבנו לתוכנית רדיו על חיי הגטו. אחד הניצולים סיפר את הסיפור הבא: לילה. בחוץ עוצר. הרחובות ריקים מאדם. הוא יושב בחדרו, לאור מנורת פאראפין, ומסתכל בפרוסת לחם. האם לאכול אותה מייד או לשמור אותה למחר? פתאום הוא שומע קריאה מתמשכת אבל לא מובנת מן הרחוב השומם הוא רוכן מן החלון. הריאה חוזרת - בהתחלה אין הוא מבחין בכלום אחר-כך הוא רואה צללית המתקדמת בקושי: ילד. והילד קורא, בקול יותר ויותר חלוש: "אַ שטיקל ברויט" - פרוסת לחם! והנה מגיע הילד אל מתחת חלונו, ואז גומלת ההחלטה בלב המספר: הוא לוקח את פרוסת הלחם שהיתה נושא הרהוריו ותאוותו, מתכופף מן החלון, קורא אל הילד וזורק לו את הלחם. הילד שוכב על המדרכה, הלחם נופל לידו* הילד לא זז. "תושיט את היד ימינה! " הילד לא זז. "תסתכל, תרים את הראש, יש לך לחם לידך!" הילד נשאר בלי נוע. המונולוג נמשך עוד כמה רגעים, ופתאום הבין המספר: הילד מת.
התרגשנו מן הסיפור. למחרת דיברנו עליו עם עוד כמה אנשים. כולם הקשיבו בלי לומר כלום.
- איך זה יתכן, - אמרה לי ח., - שאחרי עשרים וחמש שנה האיש הזה עוד לא תפס מה היה צריך לעשות?...
- ממה את רוצה לומר?
- גם אתה לא רואה? במקום לזרוק את הלחם ולצעוק לו אחר כך הוראות מן החלון, האיש הזה היה צריך לרדת, לפתוח את הדלת ולקחת את הילד על הידיים...
שאול פרידלנדר, עם בוא הזיכרון,
הוצאת ספרי אדם-רביר ת"א. 1980, עמ' 74 - 75
מספרים על ר' איסר מלצר ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שיצא להפגין בזמן מלחמת העולם השניה כנגד מעשיהם הנוראיים של הגרמנים. נשאל הרב, הרי אין איש שומע ובודאי שאין במעשיך כדי להשפיע על הגרמנים. ענה להם הרב. ישנו מדרש: ארבעה היו באותה עצה פרעה, בלעם, יתרו ואיוב. מדובר על התייעצות שקיים פרעה כנגד העבריים ששהו בארצו. בלעם יעץ כל הבן היילוד הייאורה תשליכו, יתרו הסתלק, איוב שתק ופרעה בצע את אותה עצה. עונשם היה: פרעה שביצע טבע בים, בלעם שיעץ נהרג, יתרו שהסתלק זכה בשכר ואיוב ששתק קבל יסורים. שתיקתו של איוב היתה שותפות במעשה. אני איני יכול לשתוק.
לפניכם שלושה מקורות העוסקים באחריות האדם על מה שהוא אומר ועל כך שהוא שותק.
המקור הראשון מתבסס על המקור השני.
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו מסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את-פתם ואת רעמסס:
וישימו עליו, וישם מביע ליה, אלא
אמר ר' חייא בר אבא בשם ר' סימון שלשה
היו באותה העצה, בלעם, איוב ויתרו, בלעם שיעץ
נהרג ע"י ישראל, איוב ששתק נידון ביסורים,
יתרו שברח זכו בניו ובני בניו לישב בלשכת
הגזית, שנאמר ומפחות סופרים יושבי יעבץ
תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים
מחמת אבי רכב פב), וכתיב ובני קני חותן
משה פג). (סוטה יא. בשכל טוב)
"על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים". -
מעשה באדם שהיה אוהבו קמצא ושונאו - ב-קמצא.עשה סעעודה. אמר לשמשו: לך והבא לי קמצא. הלך והביא לו את בר קמצא. בא [בעל הסעודה] ומצאו [לבר- קמצא] יושב. אמר לו: הואיל ובאתי - הניחני, ואתן לך דמי כל מה שאוכל ואשתה. אמר לו: לא. - אתן לך דמי חצי סעודתך... - לא! - אתן לך דמי כל סעודתך - לא! תפסו בידו, העמידו והוציאו. אמר בר-קמצא: הואיל וישבו חכמים ולא מחו בו-מכלל שנוח להם - אלך ואלשין עליהם לפני המלך. בא
ואמר לו לקיסר: מרדו בך היהודים... אמר לו [הקיסר] ? -מי יאמר?.. אמר לו: שלח להם קרבן ותראה אם יקריבוהו.הלך ושלח בידו עגל משלש בהליכתו הטיל בו בר-קמצא מום בניב-שפתים, ויש אומרים - בדוקין שבעין, מקום שלנו הרי הוא מום ולהם אינו צום. אמרו חכמים להקריבו, משום שלום מלכות* אמר להם ר' זכריה בן-אבקולס: יאמרו, בעלי מומים קרבים למזבח. אמרו להרוג את בר-קמצא, שלא ילך ויספר למלך. אמר להם ר' זכריה: יאמרו: מטיל מום בקדשים - יהרג.
(אמר ר' יוחנן: ענותנותו של ר' זכריה בן-אביקולס החריבה את ביתנו _______ והגלתנו מארצנו).
בררו לעצמכם:
1. מהי השקפת עולמו של ר' איסר? כיצד מימש אותה ועל מה הסתמך במעשיו?
איזו אחריות משתקפת בפעולתו?
2. מה היו עונשם של איוב, בלעם ויתרו ומה היה חטאם?
האם אתם מסכימים/חולקים על החטא ועל ענשו?
3. על פי המקור השלישי - מה היה הגורל של מי שלא לקח על עצמו אחריות?
4. לאחר הדיון בנקודות אלה נסו לבדוק ולראות היכן קיימים בחיינו היום מצבים בהם אנחנו נמצאים במצבים דומים.
חברו 2 אירועים -
כיצד תפעלו ומה תעשו?
את האירועים הציגו במליאת הכיתה.
קראו:
שמות פרק ב', פרשת משה והסנה*
שופטים ז', משל יותם*
ירמיה פרק א', פסוקים 1-11*
עמוס פרק ז', פסוקים 12-17*
ספר יונה*
מגילת אסתר פרק ד', פסוקים 7-17.
ערכו טבלת השוואה לכל אחד מהמקורות:
השלמות שהוטלה תגובת נושא השליחות לקבלת התפקיד הנמקות לסרוב
ההחלטה - הבחירה התוצאות
כתבו היגד שיהווה מסקנה של החקר שעשיתם בטבלה.
אחריות בחינוך
משימה אישית:
ערכו רשימה של תפקידים אשר אתם רואים עצמכם אחראים להם בתוקף היותכם תלמידים בבית הספר.
משימה קבוצתית:
ערכו את הדברים שכתבתם בטבלה שלהלן:
רשימת תפקידים שכל חברי הקבוצה מסכימים להם רשימת תפקידים ייחודיים שאין עליהם הסכמה כללית
א. בדקו את:
1. רצונכם לעסוק בתפקיד*
2. כישורים דרושים לביצוע התפקיד*
3. יכולת לבצע.
ב. עתה דונו ביניכם: איך אתם מציעים לבצע את התפקידים הנ"ל?
ג. איך תוכלו לבדוק אם בצעתם את התפקידים כהלכה?
עליכם לבנות קריטריונים להערכה, כולל דוגמאות.
במליאה:
א. כל קבוצה תציג את תוצריה.
ב. קיימו דיון באשר לאופי התפקידים ודרכי הבקרה עליהם.
ג. קבעו מועד בו תהיה בדיקה מחודשת של ביצוע התפקיד.
של מי האחריות הזאת?!
דוגמאות של אירועים
עבודה יחידנית:
* עבור על כל אחד מהאירועים וחווה דעתך על כל אחד ואחד מהם בשורה אחת בלבד!
* בחר אירוע שהיית רוצה לדון בו.
עבודה בזוגות:
לפניכם שני אירועים שבחרתם. בדקו:
- איזו דילמה מתעוררת בכל אירוע?
- אילו ערכים מתנגשים בדילמה זו?
- מה עמדת כל אחד מכם לגבי הסוגיה?
- על מה אתם סומכים בטעוניכם?
- באיזו מידה יש הסכמה בין שניהם לגבי העמדה?
- הציגו את עמדתכם בדרך יצירתית.
במליאה:
הצגת האירועים ודיון עליהם.
אחריות ומעורבות בקהילה
עבודה בקבוצות:
* בדקו ואספו, תחת מסגרת שתבחרו, תפקידים שבחרתם למלא והם קשורים לאחריות אישית שלכם במסגרת כיתתכם.
מסגרו את המסגרת בצבע כחול ואת התפקידים בצבע אדום.
* עתה בדקו ואספו, תחת מסגרת שתבחרו, תפקידים שניתן ואתם מוכנים לבצע במסגרת הקהילה (בית - משפחה, שכונה - רחוב, מוסדות כגון: מתנ"ס, מועדון קשישים, מועדון לעוור, עולים חדשים, ילדים מתקשים ועוד).
את המסגרות צבעו בצבע אדום.
את התפקידים צבעו בצבע כחול.
* עתה בדקו אם ואיזו זיקה יש בין התכנים שכתבתם בשתי המסגרות.
* מה משותף ומה שונה בין האחריות המוצגת בכל אחת מהמסגרות?
* בחרו בתפקיד אחד מכל מסגרת ובדקו איך ניתן לבצעו (ביחיד או בקבוצה).
* מה הקשר בין אחריות ומעורבות?
בתנאי ש...
הצעה לפעולות
אישי:
לפניך רשימה של 24 תנאים בהם ניתן לקחת אחריות. אתה יכול, כמובן, להוסיף תנאים משלך.
- סמן חמישה מהם, שהם בעיניך החשובים ביותר.
- סדר אותם על פי סדר החשיבות: מהחשוב ביותר עד לפחות חשוב.
- צבע את התוצר שקבלת בצבע שתבחר.
בזוגות/קבוצות:
- ערכו השוואה בין התוצרים של כל אחד מחברי הקבוצה.
- עתה בחרו, לאחר דיון, בחמישה תנאים המקובלים בעיני הקבוצה כתנאים הכרחיים לקבלת אחריות.
- סדרו אותם בסדר יורד.
- צבעו אותם בצבע שתבחרו.
במליאה:
- כל קבוצה תבחר שני תנאים בלבד שנראים לה משמעותיים ביותר. כך יאספו כעשרה תנאים.
- ערכו דיון על המאפיינים של תנאים אלה.
מה אתם לומדים על -
* חשיבותה של אחריות*
* אחריות ומעורבות*
* אחריות ובחירה*
* אחריות ובקורת.
בזוגות:
נסו לסכם את הדיון הכיתתי בדרך גרפית שתייצג את הקשר בין:
אחריות מעורבות בחירה בקרה
הציגו זאת לחבריכם בכיתה.
בתנאי ש...
תנאים בהם אני מוכן לקחת על עצמי "אחריות" (דוגמאות)
- אם יתנו לי זכות בחירה (או, לפחות, זכות להביע דעה).
- אם יסמכו על שיקול דעתי.
- אם יהיו לי כל התנאים למלא את המשימה.
- אם יאפשרו לי לטעות בלי להעניש אותי על כך.
- אם יתייחסו ישירות למעשה שעשיתי ולא לתכונות אופי (ילד רע, מעשה רע).
- אם ימצא חן בעיני מה שאני עושה.
- אם המשימה תתאים ליכולתי.
- אם זהו תפקידי המוגדר.
- אם לא אעמוד כל הזמן בתחרות עם מישהו אחר.
- בתנאי שאהיה בטוח בהצלחתי.
- אם לא יזלזלו בכשרונותיי.
- אם לא יבקרו אותי או יטילו בי דופי.
- אם לא יגידו שאני "פרייר".
- אם תהיה האחריות מחולקת בין כל האנשים הקשורים לנושא.
- אם אקבל תמיכה מההנהלה לגבי מה שאני עושה.
- עלי לזכות בחופש פעולה או בעצמאות בפעולה.
- רצוני בהגדרה מדויקת של תחום האחריות.
- עלי להזדהות מצפונית עם התפקיד.
- עלי להסכים אישית עם הדרך והרעיון.
- דרושה ידיעה ברורה של הקשר בין המעשה והתוצאה.
- דרושה ידיעה מלאה של כל האפשרויות.
- התנאי הוא שהמשימה תהיה ריאלית ואפשרית.
- דרוש חוזק נפשי לשאת בתוצאות.
- אני מצפה לתגמולים ההולמים את רמת האחריות.
אתה יכול להוסיף תנאים נוספים.
נספח מקורות
פרקי דרבי אליעזר (פ"ב)
"כרעים ומשתחוים להמן… ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה." וצוה המלך להיות כל העם כורעים ומשתחוים להמן ומה עשה המן, עשה לו דמות מרוקם על בגדו, וכל מי שהיה משתחוה להמן היה משתחוה לתועבה שעשה לו, וראה מרדכי ולא קיבל עליו להיות כורע ומשתחוה לשיקוצו, שנאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה וכו'.
מדרש מגילה (גפטד) -
ולמה לא היה משתחוה לו, בשביל שני דברים. אחד בשביל שהוא עבדו, ואחד בשביל שהוא לבוש בגדים שיש בהם צורת עבודה זרה, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה.
מדרש פנים אחרים (נו"ב) -
אמרו לו הוי יודע שאתה מפילני בחרב, מה ראית שאתה מבטל קלווסין (צווי) של מלך, א"ל שאני יהודי. א"ל והלא מצינו שאבותיך השתחוו לאבותינו, שנאמר (בראשית לג, ג) וישתחוו ארצה שבע פעמים, א"ל בנימין אבי במעי אמו היה ולא השתחווה, ואני כן בנו, שנאמר (מגילת אסתר ב, ה) איש ימיני, וכשם שלא כרע אבי כך לא אכרע לך, לכך נאמר ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.
אסתר רבה פרשה ז ד"ה ו וכל עבדי
רבי יוסי בר חנינא פתח (תהלים ק"מ, ו) טמנו גאים פח לי ( משום דקשה לו, למה הסתכן מרדכי ועבר את מצוות פי אחשורוש ולא השתחוה לו, לכן אמרתי המן חשב פה ללכוד את ישראל, שישתחוו לעבודת כוכבים, אשר מדינא יהרג ואל יעבור). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם מצודה פרשו לי עובדי כוכבים להפילני, אומרים לי עבוד עבודת כוכבים אם אני שומעת להם נענשתי ואם אין אני שומע להם הן הורגין אותי, משל לזאב שצמא למים ופרשו לו מצודה על פי המעין אמר אם ארד לשתות הריני ניצוד ואם לא ארד הריני מת בצמא.