שלום
לפני כמה זמן שלחתי אליך את השאלה הזו-
"תוכן השאלה:
שלום!
בזמן האחרון אני כל הזמן רק חושבת על אוכל ואני לא יכולה להפסיק, אני כל הזמן כאילו צריכה לתכנן מה אני אוכל בארוחה הבאה. אני גם הרבה פעמים מכריחה את עצמי לאכול למרות שאני נורא שבעה או שגם כשאני רעבה אני לא מרשה לעצמי לאכול. ואם אני לא אוכלת כל יום לפחות ממתק אחד אני נכנסת לדיכאון. מה לעשות?
תוכן התשובה
שלום לך
לא ציינת את גילך ואת מצבך המשפחתי.
לא ציינת באם עברת בדיקות רפואיות ואם נמצא גורם פיזי היכול להסביר את מצבך.
כך שקשה לי בשלב זה לענות לך ואשמח אם תיצרי קשר בעתיד, אחרי פניה לרופא המשפחה ובצורה מעט יותר מפורטת.
בברכה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה
התשובה התקבלה מ נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה
בתאריך י"ח תמוז ה'תשס"ז"
לשאלתך- אני בת 17, אין סיבה פיזית ככל הידוע לי
תודה
תשובה
שוב שלום.
ראשית הייתי ניגשת לרופא משפחה ומשתפת אותו בעניין ומבקשת המלצה לעבור בדיקות דם כמו בלוטת התריס.
אוכל מהווה עבורינו הספק הראשוני ביותר לאהבה, תשומת לב ותחושה של התמלאות לא רק פיזית.
שאלי את עצמך האם אינך בוחרת באוכל במקום בדבר האמיתי כלומר קשר נכון ועמוק עם בני אדם.
האם את מתקשה בתחום הזה? למה בדיוק את רעבה ומה יכול למלא אותך במקום אשליית האוכל. אוכל זו התמלאותה של האשליה הואיל ומה שמתאים לילד בן חודשיים כבר אינו הולם את הצרכים האמיתיים של מבוגרים.
אם את מרגישה כי הדברים נוגעים לך ובך נסי לראות אם את יכולה לחולל שנוי בכוחות עצמך ובכוחות הסביבה (משפחה, תנועת נוער, צוות ביה"ס). אם לא שיקלי פנייה לגורמים מקצועיים.
בברכה,
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה.