ביתי בת 2.5 נגמלה מטיטולים מזמן (בערך 3 חדשים)
מכיוון שהיא פיספסה את השנתון ב3 ימים רצינו להקפיץ אותה לגן בשנה הקרובה, ערכנו לה אבחון ואף המאבחנת קבעה שכדאי להקפיץ, מכיוון שהיא ילדה חכמה וכאשר היא הכי גדולה בקבוצה קשה לה להתקדם.
בחודש האחרון, לאחר שכבר היינו שלמים עם החלטתנו הילדה התחילה להראות סימני נסיגה
בהתחלה היא פחות שיתפה פעולה במשחקים והפסיקה להתקדם, (לדוג' לא רוצה להתאמץ להרכיב פאזל לא מוכר למרות שלפני כן אהבה זאת) לפני שבועיים בערך התחילה להתנהג כמו תינוקת- לזחול, למלמל, לבקש דברים בלי לדבר וכד'
ולאחרונה ממש התחילה לפספס. בהתחלה בערך בעם ביומים שלושה, אח"כ פעם ביום ובימים האחרונים כל היום. עד לפני 3 ימים היתה במעון ששם כלל לא הורגשה הנסיגה, והלכה לשירותים כרגיל.
איני יודעת איך להגיב וממה זה נובע.
יש לה אח בן שנה, אני חושבת שהיא מקנאה בו וקשה לה מכיוון שאין לנו דרישות ממנו וממנה יש לנו הרבה. (היא גם עושה המון שטויות שכמובן גוררות תגובה הולמת)
אין לנו תשובה לגבי ההדלגה שלה, והיא קצת מבולבלת- יתכן שגם זו סיבה? אולי היא מפחדת מהגן?
חשבתי להחזיר טיטול אבל מגעיל אותי להחליף לילדה כ"כ גדולה.
ניסיתי להשאר רגועה ולא לכעוס- אבל אחרי פעמיים הכעס של רק היה הרבה יותר נורא.
איך מגיבים במצב כזה?
תשובה
שלום לך
ביתך מגיבה לעולם פנימי משלה ובודקת את גבולות הסביבה.
גם אנו נסוגים לאחור בהתנהגותינו אך כיוון שאנו מנסים לשמור על אסתטיקה בסיסית פשוט אומרים עלינו שאנו "עצבניים".
התוכניות נראה שצריכות להמשך כרגיל הואיל והם התקבלו מתוך תהליך מחשבתי ומתוך שיקול דעת.
היא זקוקה להמון המון אהבה וחיזוקים.
כעסים רק ידרבנו את המשך ההתנהגות.
ילדים, בדיוק במקום בו הם מכעיסים- שם הם זקוקים לנו הכי הרבה.
והעיקר אל תדאגו,
סליחה על הציניות אך זו רק ההתחלה.
גידול קל
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה