כבר שלחתי לפני זמן שאלה ולא עניתם לי לכן אשלח שוב... התארסתי בשעה טובה ואני מתחתנת עוד חצי שנה קצת פחות... רציתי להבין מדוע בזמן שבין האירוסין לחתונה אני פתאם מרגישה מוזר לגבי ארוסי, כל הפרפרים נעלמו... נשאר הוא... ואני באמת אוהבת אותו... אבל אני רוצה לאהוב אותו כמו פעם... זה מבלבל אותי... אני מתחילה לחשוב עליו דברים לא טובים ונכנסת לפעמים לחרדות... פעם מפריע לי המראה שלו (והרי זה אחד הדברים שהכי משך אותי אצלו) פעם מפריע לי הקול שלו... כל פעם דבר שטותי... והוא כ"כ מושלם... אני מרגישה שיש כאילו חציצה בינינו מן מחסום... למה זה התחיל דווקא שהחלטתי להתארס איתו? ודווקא שהוא אמר לי שהוא סגור עלי'י... למה אני משווה בינו לאחרים כל הזמן? לא חסר בו כלום, זה מתסכל אותי... כי אני רוצה אותו כ"כ... אבל אני לא שולטת גם בהרגשות שלי...ולפעמים המחשבות משתלטות עלי'י... מה עושים? פתרון? תודה רבה... בבקשה תענו לי....



תשובה

שלום לך. התקופה שבין האירוסין לחתונה היא תקופה לא פשוטה. מצד אחד ההחלטה נעשתה ומצד שני הקשר טרם מומש. היא מפחידה מאד, היא תקופה מקדימה לשינוי זהות במובנים שונים ומגוונים. והקרבן לכל זה הינה הטפלות לדברים שוליים וקטנוניים בחתן הנבחר ובכלה הנבחרת. קחי נשימה עמוקה, הכיני את עצמך לחתונה ואי"ה לאחריה רב התחושות הללו תעבורנה. שיהיה במזל טוב נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה