ימי הפרישה

שלום וברכה, אני בת ?? יש לי חבר בן ?? ואנחנו חושבים על חתונה בקרוב.. הבעיה היא שאני דתיה והוא פחות , ז"א הוא בא ממשפחה מסורתית אבל הרקע שונה לגמרי.. דיברנו בינינו על אחרי החתונה.. על תקופת הנידה.. שלי אישית מאוד ברור שזה הלכה ברורה ועוזר לבניית הבית וכו' ולו כל הקטע הזה מוזר כי הוא לא גדל בבית כמו שלי.. בתורה כתוב "ואל אישה בטומאת נידתה לא תקרב.." ולא כתוב על ספירת הנקיים שאחר כך. אז על השבוע הראשון הסכמנו, הבעיה היא בשבוע השני. האמת שדיברנו על זה די מזמן ואז אמרנו שעלולה להיווצר בעיה כי תמיד מישהו מאיתנו יהיה מתוסכל אם לא נצליח לשמור על זה זה יגרום לי לתסכול ואם נשמור הוא יהיה מתוסכל.. אז דיברנו שנוותר ונשתדל להבין אחת את השני ונתפשר וכו'.. לא מזמן תפסתי את עצמי חושבת על זה ולא הבנתי באיזה זכות אני מוותרת על הלכה.. סיפרתי לו מה שחשבתי והגענו שוב לאותה מסקנה שאחד מאיתנו יהיה מתוסכל וזה מאוד לא בריא לבית, לקשר וכו'. אם הוא לא מאמין בזה באלף אחוז הוא לא יצליח לשמור על זה. קשה לי לחשוב שלא אקפיד על זה. אני אוהבת אותו . רוצה להתחתן איתו.. נואשת, אני כותבת עם דמעות בעיניים. הוא פוחד שהכל יתפוצץ לנו בפנים אחרי שנתחתן, מבחינת התסכלים שלא יגרמו טוב. אני רוצה לדעת האם הספירה של הנקיים היא הלכה גמורה? מה המקור שלה? האם יש מקום למצוא הקלות והיתרים? אפילו שנוכל רק לגעת.. לא ממש לשכב.. (סליחה על הבוטות.) אודה לכם אם תעזרו לי. תודה מראש. (מבקשת לא לפרסם את השאלה באתר... אם יש אפשרות)

תשובה

שלום וברכה, אחת המנהגים הנפוצים הקרב בני עדות המזרח היה מנהג החנ"ה, אשר ביטא את ראשי התיבות חלה, נידה והדלקת הנר. שלוש מצוות שהם מיסודות הבית היהודי ויותר מכך, מצוות שהם מסורות בעיקרן לאשה אשר מופקדת על צדדים רוחנים וגשמיים אלו בבית. אקים ואומר כי שמירת טהרת המשפחה ובכלל זה שבעת הנקיים הינם הלכה פסוקה וברורה אשר אין מי שיערר עליה, ומתקיימת היא בעם ישראל מדורי דורות, וכבר אמרו בגמרא כי הרי זה בגדר הלכה פסוקה ומוחלטת, שעל ראיית דם שהאשה רואה יושבת עליו שבעה נקיים. יתכן והבחור עימו את נפגשת מעולם לא ראה בבית את מצווה זו, אך אין זה אומר כי היא לא קויימה, מצוות שמירת טהרת המשפחה מקויימת בבתים רבים מאוד מאוד בישראל, ואף בבתים שאינם שומרים תורה ומצוות באופן מלא. שאלתך הינה גם שאלה רחבה יותר, כיצד יתנהל הבית בשבתות, מה יהא על חינוך הילדים, מה יהא על שמירת הכשרות. אומנם אין ספק כי יש בתים אשר מצליחים לגשר על פערים אלו, אך הגישור צריך להיות כבוד והערכה הדדית, אך בשום אופן לא יכול להיות במחיר של ויתור על קיום ההלכה, ועל הלכות שהינם מהותיות ויסודיות. הערכתם מראש כי הדבר עלול לגרום לתסכול מעידה על חשיבה קדימה על רצון לדאוג האחד לשני, על אחריות לבית שאותו אתם הולכים להקים, אך וודאי שאין בכוח דבר זה לוותר על שמירת ההלכות בבית, ובוודאי שלא על דבר יסודי כמו שמירת טהרת המשפחה. אומנם יחסי אישות דינם בכרת בעת הנידות (ונידות היא עד שתטבול האשה במקווה לאחר שבעה נקיים) אבל גם נגיעה בין איש לאשתו הרי היא איסור תורה. אין משמעות הדבר כי אינכם צריכים להתחתן, אך בהחלט הנושא צריך להיות נידון באופן רציני ביותר, יתכן תוך התייעצות עם רב אשר בקיא ובעל ניסיון ביעוץ לזוגות בעלי אופי כזה, כך ששניכם תרגישו הקשבה ונוחות, אך הדברים יעשו באופן שהבית יוכל להתנהל בדרך הראויה על פי התורה. ההחלטות בשלב זה אסור שהם יתקבלו על רקע של פחד מסיום הקשר שכן החלטות אלו אינם מושכלות ועפ"ר לא ברות ביצוע, הבטחה שלו כי הוא ישתדל או אמירה שלך "להקל" לא תמיד יעמדו במבחן המציאות כאשר כל מטרתם הינם למנוע פירוד ובריחה מהתמודדות עם השאלה האמיתית. שאלתכם אכן הינה שאלה קשה מאוד אשר מציבה אתכם בחזית של התמודדות שאינה פשוטה, תורתנו הינה תורת נצח, השומרת על עמנו ועל ביתנו, ולא תמיד שכלנו מגיע לעומק ההבנה של כל דבר, אך ברוך ה' אנו לומדים ומתקדמים, מעמיקים ולומדים את מצוות התורה ומקווים לזכות לאור הגנוזבה. מהראוי לתת מענה לשאלה זו ביתר רצינות וביתר בירור עם שניכם, כך שתשכילו להגיע אל הבחירה הנכונה וההחלטה הנכונה לאור דרכה של תורה. בהצלחה רבה אודי רט רב משיב מכון פועה שאלתך פורסמה מפאת החשיבות הכללית שבה, תוך שינוי פרטים מזהים.