שלוםרב,
אני בת 20 וקצת. אני יוצאת עם מישהו כחודש (נפגשנו בערך 10 פגישות), יש לנו הרבה לבטים ושנינו עוד לא ממש יודעים לאן הקשר מוביל. בכל אופן כשדיברנו על העניין הוא העיר שאני מכירה אותו טוב יותר משהוא מכיר אותי, שהאישיות שלי יותר "מוסתרת" משלו, שהוא יותר מדבר ומעלה נושאים לשיחה מאשר אני, ושבמהלך הקשר ביננו הוא לא מכיר אותי הרבה יותר מאז הפעם הראשונה שפגש אותי. וגם אז - מה שהוא קלט לגביי היה מה ששידרו הפנים והעיניים.. (וזה אגב נושא שאף פעם לא הבנתי, אני מעולם לא הצלחתי לקלוט אישיות של בנאדם רק מלהביט בפניו ובעיניו, למרות שאני יודעת שהרבה אנשים כן קולטים ככה את הזולת). בכל אופן מה שעוד יותר מטריד זה שמישהו שיצאתי איתו קודם גם פרק זמן ניכר יחסית, אמר לי את אותו הדבר* שאני מכירה אותו יותר טוב ממני, שאני לא מדברת על עצמי וכו'. זה ממש מציק כי אני נחשבת לבחורה די חברותית ולא מופנמת כ"כ. אני גם לא ביישנית כ"כ לידו אבל אני מוצאת את עצמי מעדיפה יותר להקשיב מאשר לדבר על עצמי.
דבר נוסף, אני מנסה לעצור את עצמי רגשית כדי לברר קודם בשכל בצורה אובייקטיבית האם אנחנו מתאימים, אבל אני חוששת שרגש כבר מתפתח מבחינתי (לגביו אני לא בטוחה). אני גם לא רוצה להפגע רגשית אם בסופו של דבר נפרד, ובתור בנאדם רגשי זה כבר קרה לי כמה פעמים (וזה היה כואב!). איך אפשר לשלוט ברגש? איך לא להפגע? ולמה אני לא מצליחה לשדר לחבר שלי את מי שאני באמת?
סליחה על השאלה הארוכה...
אשמח אם תענו לי בהקדם כי אני מאד מבולבלת,
המון תודה!!
תשובה
שלום לרגשית העוצרת את עצמה.
רצונך הוא, כי השכל ישחק בקשר בנכם תפקיד מרכזי. את בונה כעין חומה בה את אינך משתפת ברגשותייך ונמצאת יותר בעמדה לכאורה מוגנת, עמדת המקשיבה.
הבחור שאת יוצאת אתו ואולי גם הבחורים הקודמים מרגישים כי יש שם הרבה רגש מעבר לחומה והם מבקשים צוהר להכירך. אולם, את חוששת ומנסה לעצור מבעדם מלראות, להכיר.
הבחור נשאר עם השכל בלבד והוא לא מכיר חלקים מעניינים שהם החלקים המרכזיים ביותר ליצירת קשר.
את מנסה למנוע פגיעה מעצמך אבל בדרך זו של הימנעות, מביאה במו ידך את הפגיעה הבאה.
מתי הוא הזמן המתאים שהרגש יכנס והבחור יתחיל לשמוע גם את מה שעינייך ופנייך משדרות?
עשרה מפגשים הם די והותר על מנת לבדוק התאמה במישור השכלי אובייקטיבי מעבר לכך זהו רק "תירוץ" שממציאים פחדייך.
הבחור נשמע מתחנן כי תספרי לו על עצמך הוא עדיין לא התייאש מלחכות שתהייה איזו פרצה בחומה.
אל תחכי שתפי אותו ברגשותייך תוכלי לספר לו גם לאט לאט גם על פחדייך מפגיעה.
הדרך להתקרב היא על ידי הכרות רגשית.
התאמני באופן הדרגתי ומתפתח לשתף אותו בדברים אישיים, הביעי בפניו את העדפותייך בתחומים שונים הביעי עמדות, דברי באופן מפורט ואישי ולא בהכללות.
קחי סיכון הולך וגדל בהמשך למדילהתעמת ולמדי את הדרכים להגיע עמו לפשרה.
כל העצות ועוד בכיוון זה יכולות להעלות אומנם את הסיכוי להיפגעות אך ללא ספק יתנו את הסיכוי לקרבה שאתם מבקשים ולא ממשים.
אם העניין חוזר על עצמו ואת לא מצליחה לפתח קשר רגשי וחוזרת ונפגעת, כדאי כי תפני לקבלת יעוץ שיסייע לך לשכלל את דרכי ההתקרבות בצד הפחד שתמיד קיים.
בהצלחה וכל טוב, מרב