שלום לך אני מתאר לפניך קושי או נקרא לזה גו"ק שנכנס לי בעת האחרונה. אני אדם רגיש נשוי בן 39 .כאשר אני שומע שמישהו מת אני מצטער על כך ומתעצב .קשה לי להפטר מהמחשבות האלו. אני מנסה בכל מיני שיטות לעשות את זה ועצם העיסוק בזה וההרגשה הרעה שזה מביא גורמים לי להרגיש רע.אני מנסה לתת נימוקים למותו של אדם ששמעתי ובכך להפטר מזה ואינני יודע אני מרגיש שאני בתוך מערבולת כזו שגם מפחידה אותי. הפחד הוא מזה שזה פשוט קשה לשכוח מזה. איזה פתרונות את מציעה? האם ביסוס אמונה דתית יעזור לי? האם זהו פשוט הרגל רע ואפילו רע מאוד שיש לעקור אותו מהשורש? איך עוקרים את זה? ובכלל יכול להיות ש"נפלתי" קצת נמוך מדי ואני רוצה לעלות ומתקשה. איך עושים את זה? איך אפשר יותר לאחוז בחיובי של דברים ולא לתת לשלילי לשלוט בנו? אימי אמרה לי שאני צריך להתרכז רק בנישואין שלי ובאשתי ובחיים שלי ולא להתייחס כלל וכלל. אני חושב שזו צורת חשיבה שלילית שהתרגלתי אליה פשוט. זה מפחיד אותי אני רוצה לצאת מזה .האם אני פשוט בגלל טוב ליבי אני רוצה שיהיה טוב לכולם ? איך אוכל לפתח שמחה תוך כדי כך שכמה שפחות אני יתעסק בדברים שליליים ויחד עם זאת אני יאמין בעצמי שזה לא יחזור אליי שוב או לכל היותר לא אפחד מזה? האם עליי פשוט להאחז במשהוא פשוט שאומר: היה כתוב לאדם הזה להרצח למשל וזה הגורל שלו? איך לעשות את זה מבלי שרגשות שליליים יעלו? תודה על התייחסותך כל טוב ובשורות טובות. אשמח לשמוע את עצתך כל טוב ובשורות טובות.



תשובה

שלום לך הדאגה מהמוות הפיסי הבלתי נמנע גורם לנו להרגיש פחד. לעיתים מפגש עם אירועים חיצוניים כמו מחלה, נכות, אובדן, ועוד או עליה בתחושות פנמיות חדשות יכולים לעורר בנו את הפחד ביתר שאת. כולנו מנסים להתמודד עם הפחד בדרכים שונות. אתה מתאר כי התפתחה בך דרך התמודדות לא יעילה בה, במקום להרגיש יותר את החיים אתה עסוק כל הזמן בפחד ולמעשה מעלה אותו יותר. אני מציעה לא לעקור מהשורש את המחשבות. המחשבות הטורדניות גורמות אומנם לסבל רב אך ניתן ללמוד דווקא מהן מה הם הצרכים שלך המבקשים מילוי.(רמזת על צרכים אפשריים כמו אמונה, קשר זוגי, ריקנות ואולי נוספים) כדאי לא לעקור אלא להקשיב וללמוד מה הפחד שלך מבקש ומה חסר ל"אדמה" ממנו צומח השורש. כך נוכל להעשיר אותה בחומרים הטובים שיחיו מחדש את הצמח המבקש למעשה.. חיים. אנשים רבים סובלים כמוך ממחשבות טורדניות בצורות שונות וניתן בדרך כלל באופן יעיל ומהיר לסייע בהפחתת הסבל ובעיקר במציאת כוח להחזיר לעצמך את החיים. סיוע רגשי לעיתים, בליווי סמכות תורנית קרובה, יאפשרו לך יותר להישיר מבט אל המוות ולמעשה פחות לברוח ממנו כך שהכוח לא יתרכז בבריחה אלא בחיים שניתנו לנו. יתכן ותופנה, על פי הערכת המטפל, להתייעצות עם רופא על מנת לבדוק במקביל לטיפול הרגשי, מתן טיפול תרופתי. נשמע שאתה מנסה כבר זמן רב להתמודד ללא הצלחה, לכן אל תתמהמה ופנה בהקדם לקבלת סיוע. בהצלחה וכל טוב, מרב