בעלי ואני נשואים 3 שנים והורים לילד מתוק בן שנה ו10 חד'. התחתנו בגיל צעיר אחרי תקופת חברות של 7 חודשים. בעלי במשך הזמן השתנה מאוד מבחינה דתית והפסיק לקיים הרגלים רבים שהיינו עושים יחד כגון יציאה למקומות בילוי, נתינת יד ברחוב, שמיעת שירים לועזיים וכו. השתדלתי מאוד לכבד את רצונו למרות שמבחינתי זהו החלום ושברו... בעלי גמר בשנה שעברה את מסגרת ההסדר בה למד והחליט להמשיך ללמוד עוד שנה בבקרים במכון מאיר ןלעבוד רק אחרה"צ - דבר שגרר את המציאות שהבן שלנו רואה אותו רק בבקרים וגם כל (אבל כל) עבודות הבית נופלות עליי. לא התנגדתי ונתתי לו את מבוקשו למרות שאיני מסכימה עם זה. עכשיו הכל התפוצץ.. בעלי החליט שהוא לא רוצה ללמוד באוניברסיטה (למרות שבפגישות אמר שילך ללמוד פסיכולוגיה בעז"ה)והוא לא יודע אם בכלל הוא רוצה ללמוד מקצוע כלשהו וטוען כי הוא זקוק לזמן נוסף כדי להחליט מה הוא רוצה מעצמו.. אני כבר מתפוצצת לא מספיק שנתתי לו עוד שנה ללמוד תורה הוא לא מוכן לקחת אחריות עלינו כמשפחה..כל החברים שלו (רווקים) התחילו ללמוד ואילו הוא לוקח את הזמן ומפר את מה שאמר אחד אחרי השני במין שיטתיות כזו שאני כבר לא יודעת אם נשאר לנו בכלל בסיס משותף שעל סמך הבסיס הזה החלטתי להתחתן איתו!!! מה עושים??????????????



תשובה

שלום רב, המצוקה שלך מובנת, וחשוב שהוא ידע כיצד את מרגישה. תנסי להבהיר לו את הפער בצפיות ואת אכזבתך. במידה ובשיחה גלויה את רואה שאין הבנה או שינוי מצדו תשקלי לפנות לרב המקובל עליו, אשר ינסה להשפיע עליו למתן את התנהגותו הדתית ולהתאימה לך. במידה והוא יסכים כדאי שתלכו יחד. כל זה ברמה הגלויה של אמונות ודעות. ברמה הפסיכולוגית לא ברור מה עובר עליו, האם תהליך אמיתי של גיבוש זהות והתנהגות או חוסר בשלות מספקת לזוגיות והורות. תנסי להתייעץ עם מי שמכיר אותו מהמשפחה, או חברים וחברות על מנת להבין מה קורה. תשקלי גם אפשרות לפנות בעצמך ליעוץ מקצועי כדי להעריך נכון את המצב, ולבדוק רגשית מה קורה לך, והאם יש לך אופציות התמודדות אחרות. לעתים מדובר בתהליך הבשלה מאוחר ואז כדאי להתאזר בסבלנות וסובלנות עד שיחול שינוי. בהצלחה.