יש לי תינוק בן 9 חודשים, כרגע אני מונעת הריון ואני מאמינה שבחצי שנה הקרובה אני ארצה הריון נוסף!
הבעיה מתחילה אצלי- אני מפחדת מאד מעוד הריון, ההריון הראשון שלי היה קשה עם המון תופעות לוואי- עצירות וטחורים, מיגרנות, בחילות כל היום וקצת הקאות , צירים מוקדמים אישפוז, שרירן מחוץ לרחם...
ובנוסף החלק שהכי מרתיע אותי אפילו יותר מהצירים זה תפרים, בלידה הקודמת פשוט נקרעתי ואז היו לי תפרים חיצוני ופנימי, לקח לי חצי שנה להחלים!! גם כשכבר התאוששתי לסבול התפרים. מרתיע אותי לחשוב שאני צריכה שוב לעבור את כל זה, אני יודעת שכל הריון ולידה זה משהו אחר ולא תמיד סובלים אותו דבר אבל בכל זאת זה מפחיד .
ה שמוסיף להכל זה העניין שבעלי לא נוטל חלק בטיפול בתינוק, הוא לא רוצה ללמוד להחליף טיטול ולא לקלח גם היום שהילד כבר גדול יחסית הוא לא מוכן לטפל בו אלא רק לשחק איתו או להכין בקבוק וזהו!! מה שקורה הכל נופל עלי כולל העבודה בבית, מכיוון שהוא עובד הרבה שעות (מעל 12 שעות) הוא חוזר עייף מאד ואני לא עובדת מאז הלידה, אני מאד רוצה למצוא עבודה כדי שאני אקבל חופשת לידה מביטוח לאומי לאחר שאני אלד בפעם השנייה,
הוא מאד רוצה ילד עכשיו, אבל אני אומרת לו שאם אני עושה הכלך לבד בבית (כולל סידורים וקניות) איך אני אתמודד עם שני תינוקות קטנים אם אתה לא מוכן לעזור או לקחת חלק לפחות בקניות(כשאני אומרת לו לעשות קניות הוא מתעצבן ואומר שאין לו עצבים בשביל זה ושהוא לא יודע)גם כשהייתי בהריון הראשון והייתי עובדת במשמרות באופן מלא אני עשיתי קניות וניקיון וכו..
אני אולי מבינה שהוא בא עייף מהעבודה אבל יש ימים שהוא חוזר מוקדם והוא כן יכול לעזור גם אם אני נמצאת כל היום בבית, העניין שהוא לא מוכן לנסות אפילו להחליף או לקלח וניסיתי בהמון דרכים ולא הצלחתי.
הסברתי לו שבגלל זה אני מעדיפה שבינתיים נחכה שהילד יגדל עוד קצת, והוא טוען שאני עושה ממנו ממש בנאדם רע .
גם הפחד מלעבור כל פעם נוספת
גם החוסר בעזרה
וגם העניין שאין לי עבודה ואם אני אכנס להריון בטוח שאני לא אתקבל לשום עבודה!
זה מפריע לי כל פעם שאני חושבת על עוד הריון הבעיות האלו צצות ומורידות ממני את הרעיון הזה.
אתמול הבנתי שלבעלי זה מפריע מאד- כי סיפרתי לו על מישהי שאני מכירה שיש לה 3 ילדים ויש בינהים הפרש של 7 שנים ואח"כ של 10 שנים ועכשיו יש לה תינוקת בת חצי שנה (הם לא דתיים וההפרשים היו יזומים מבחינתם), הוא הגיב - עוד מעט המצב שלנו יהיה יותר גרוע משלהם!!!
ככאן הבנתי שזה מאד מציק לו.
מה לעשות איך לצאת מכל זה?..
תשובה
שלום לך
אני חושבת שאתם קצת מקדימים את המאוחר.
אתם מדברים בינכם על תכנון משפחה כאשר טרם החלטתם "על באמת" שאתם אכן משפחה.
משפחה אינה רק כוללת אבא, אמא וילדים. היא כוללת הבנה הדדית, קבלה אחד את השני, שותפות ועזרה בכל.
בכך אני כוללת את יחסך אליו ואת יחסו כלפייך.
אתם זוג צעיר ולפניכם הרבה שנים היכולות להיות שנים של חברות ואחווה.
אם אתם חשים כי אתם זקוקים ליעוץ ואולי אפילו להדרכה - אל תהססו.
אם אתם יכולים להידבר, הידברות כנה ובונה, בכוחות עצמכם - עשו זאת.
רק אחר כך פנו לתכנון "הטכני" של הבאת ילדים:כמה ומתי.
בברכה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה